את האיסור. אפשר לדבר על הכוונת התנהגות, על
גמול ועל הרתעה, על מניעה ועל שיקום. צריך כל
הזמן לזכור שגם מי שעבר עבירה הוא אדם ואזרח
או תושב. כשמדבריםבלשון "מלחמה" שוכחיםזאת,
ואז כביכול הכל מותר.
אנו לא במלחמה. ואפילו אם זו הייתה מלחמה,
הרי גם האמריקאים - שהשתמשו בנשק לא קונ
־
בנציונלי ושלחו אלפי אנשים למות בכלא - נכשלו
במלחמההזאתכישלון חרוץ. כמו האלכוהול בתקו
־
פתהיובש כך הסמים כיום - כשישביקוש כה חזק,
יהיה גםהיצע. כוחותהשוקחזקיםממערכתאכיפת
החוק הפלילי. לכן בכל פעם שסוחר סמים מושלך
לכלא, אחר תופסמיד אתמקומו. אין אפילו הפוגה
זמנית. צריך להיות צנועים יותר ולהכיר במגבלות
של המשפטהפלילי.
"מלואכלהארץמשפטפלילי"?
מקוםהמשפטהפלילי בחיינו
על פי התאוריה של המשפטהפלילי המודרני, חל
עליו עקרון השיוריות. כלומר, מכיוון שזהו האמצעי
הדרסטי שמפעיל השלטון נגד האזרח ומכיוון שה
־
משפטהפלילי גורםסבלרב, השימושבו חייבלהיות
במשורה. המשפט הפלילי נועד לתופעות האנטי־
חברתיות ביותר, לפגיעות החמורות בערכים המו
־
גנים, להתנהגויות מזיקות שאי אפשר להקטין את
מספרן ולהסדיר את תוצאותיהן הרעות באמצעים
אחרים, כגון חינוך והסברהמחוץלמשפטוכגון ענפי
משפטאחריםבתוך המשפט, למשל דיני הנזיקין.
כשמדובר בעבירה פטרנליסטית, הבאה להגן על
האדם מפני עצמו, למשל מפני שימוש במריחואנה,
ללא נזק לזולת, קשהעד אי אפשר להצדיקאתהשי
־
מוש במשפט הפלילי. אין פירוש הדבר שמי שרוצה
לחנך את ילדיו שלאלצרוך מריחואנהמנועמלעשות
כן. אך כשם שכבר אסור לחנך באמצעותאלימות -
כך גם צריך להפסיק להכות אזרחים באמצעות המ
־
שפטהפלילי כדי להגן עליהםמפני מריחואנה. מהגם
שספקגדולאםישכאן פגיעהשצריךלהגן מפניה.
המשפטהפלילי הגיעאצלנו למהשמכניםבארצות
, פליליות יתר. יש לנו
over
-
criminalization
הברית
יותר מדי עבירות (אתחלקן קיבלנו מהמנדטהבריטי
ובמקוםלבטלן הוספנו עליהן); ההגדרותשלהן בדרך
כלל רחבות מדי ולעיתים מעורפלות. דוגמה מנושא
הדיון שלנו: בפקודת הסמים המסוכנים יש חזקה
שמי שמחזיק כמות גדולה של סם, ההנחה היאשמ
־
דובר בהחזקה שאינה לשימושעצמי אלאאולי לשם
סחר, עבירההרבה יותר חמורה. אםאדםמחזיקטון
מריחואנה, אכן הגיוני להניח שלא כל הכמות היא
לשימוש עצמי. כך אולי גם לגבי קילוגרם אחד. אך
התוספת לפקודת הסמים קובעת לקנבוס את המש
־
קל האווילי 51 גרם, ובכך הופכת צרכנים לסוחרים.
העונשים הקבועים בחוק הישראלי, שאת חלקם קי
־
בלנו מהאנגלים, הם בדרך כלל מופרזים. ואשר לפ
־
רוצדורה - לאופן ניהול החקירה והמשפט - למדנו
י
�
מהאמריקאים לסייםכ %09 מההליכיםבעסקותט
־
עון, ללאבירורהאמתוללאשמיעתהוכחות.
כךשגםבמצברגיל-נוכחעקרונותדיני העונשין,
אךבמיוחדבמדינהשישבהפליליותיתר ושהמשפט
הפלילי השתלטבהעל חיינו, אם יש ויכוחרציני על
הצדקה של עבירה מסוימת, ויכוח שבו כל צד נשען
על מחקרים אחרים - זוהי אינדיקציה מצוינת לכך
שחייביםלבטלאתהעבירה. כשםשאומריםעלהת
־
לבטותערב נישואים: "כשישספק-אין ספק".
אחריתדבר- נטלההוכחה
בוויכוחעלהצדקתו שלאיסור
לכאורהאפשר לטעון כי מכיוון שכיוםחל איסור,
נטל ההוכחה מוטל על מי שמבקש לשנות ולבטל
אותו - עליו לשכנע אותנו שהצדק איתו. אך המצב
הטבעי הוא של חירות האדם. האיסורים של המ
־
שפט הפלילי צריכים להיות החריג. לכן אם נאניש
איסורים פליליים, על כל איסור מוטל הנטל הכבד,
שוב ושוב בכל זמן נתון, להצדיק את קיומו ואת
האפשרות שהוא פותח לדיכוי אזרחים: הן הצדקה
גמולית- להוכיחשהםאשמיםבמעשה רע ושמגיע
להם עונש; והן הצדקה תועלתית - להוכיח שהתו
־
עלתמהאיסור עולה על נזקיו. המחקריםאינםמס
־
פקים לאיסור על סמים קלים הצדקה ניכרת. הגיע
הזמן להיפרד מהאיסור המיותר הזה. בדומה לכך
יש לבחון לעומק את ההצדקה לאיסורים נוספים
שנויים במחלוקת ולבטל חלק מהם. עד היום ידעה
הכנסת בעיקר לחוקק עוד ועוד איסורים חדשים
שנוספו לאיסורים הרבים מדי שירשנו מהמנדט
הבריטי. הגיעה העת לשינוי כיוון ולביטול איסורים
שאין להםהצדקהמספקת.
המחבר מבקש להודות
לתלמידו שחר הזלקורן על
הפנייתתשומת ליבו לדו"ח
הנ"ל
ACLU
91
׀
עורךהדין
אפריל4102
