עורך הדין | גליון 23 אפריל 2014 | כתב העת של לשכת עורכי הדין בישראל - page 99

על השוקהמקומי הינהעקיפהאו זניחהעשויה לה
־
ביאלמצב לארצוי של התנגשותדינים".
מטבעם של דברים, היקף הדוקטרינה הישראלית
בעניין תחולהאקס־טריטוריאליתשל דיני ההגבלים
העסקייםהישראליים, יהיהבו כדי להשליך עלהיקף
המגמההנסקרת ועל התפתחותה.
הקבילותוהנפקותהראייתית
שלמסמכיםוהחלטותבהליכיםזרים
הניסיון להסתמךעלממצאיםמחו"למעוררקשיים
ברורים במישור הראייתי. לדוגמה, בעוד שקביעה
של הממונה משמשת ראיה לכאורה לאמור בה בכל
הליך משפטי - כך לפי סעיף 34(ה) לחוק ההגבלים
העסקיים- לאכך הדבר ביחס למסמכים ולהחלטות
מהליכיםזרים. מושגיםכגון "תעודהציבורית", "פסק
דין זר" ו"אכיפת פסק חוץ" מועלים על ידי המבק
־
שיםהיוזמיםהליכיםייצוגיים
בעקבותקרטליםבינלאומיים.
עולות גם טענות ל"השתק
פלוגתא" (בשיםלבלממצאים
בחו"ל). ברשימה זו לא נוכל
להתייחס לגופן של טענות
כאמור ולפגמיםבהן, ונסתפק
בדבריםהאלה: אנו סבוריםכי
אין תוקף ראייתי לממצאים
שנקבעו בהליכים זרים;
בשיטת משפט זרה; בסביבה
תרבותית אחרת; במציאות
פוליטית שונה. כך בכלל וכך
בפרטבשים לב להוראתהחוק הברורההקבועה בס
־
עיף 34(ה) לחוק, שלפיה להחלטתהממונה ישמעמד
שלראיהלכאורהבכלהליךמשפטי.
פיצוייםלדוגמה-שילושהנזק
)
TrebleDamages
(
בהצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' 41)
התשע"ד3102מיום12באוקטובר3102מצויההצעה
לתיקון החוק כך שיכיל מנגנון של פיצויים לדוגמה:
ביתהמשפטיהיהרשאי לחייבמעוול, בעוולהבנזיקין
מכוחהחוק, בתשלוםפיצוייםשאינםתלוייםבנזקעד
שיעור של כפל הנזקשנגרם, בנוסף לתשלוםפיצויים
בגין הנזק שנגרם. זאת למעט במקרה שזכה המעוול
לחסינותמהעמדהלדין פלילי מכוחתוכניתהחסינות
של רשותההגבליםהעסקיים. משמע, "מעוול הגבלי"
עשוי להיות מחויב בתשלום שילוש הנזק. בכך מב
־
קשים מציעי החוק לפסוע בעקבות הכלל המשפטי
הקייםבארצותהברית.
על פי דברי ההסבר להצעת החוק, מנגנון שילוש
הנזק הוא בעל חשיבותהרתעתית באשר הואמשנה
את חישוב העלות־תועלת של המעוול, חישוב המו
־
שפע מכך שפעמים רבות הפרות של חוק ההגבלים
העסקייםאינן קלותלגילוי ולאכיפה. כמו כן, באמצ
־
עותמנגנון שילושהנזקמבקשיםמציעי החוקלתמרץ
גורמים פרטיים לתבוע את מפרי החוק ובכך ליצור
אכיפה משלימה לפעילות של רשות ההגבלים העס
־
קיים.
מטבעהדברים, מנגנון שלשילושהנזק, אםיתקבל,
צפוי לתמרץ אכיפהאזרחיתהגבליתבדמותתביעות
ייצוגיותאו פרטיות. בכלל זה
בהחלט ייתכן כי הוא יעודד
את הגשתםשל הליכים ייצו
־
גייםבגין קרטליםבינלאומיים
- ובכך הואעשוי לתרום לה
־
תעצמותהשל המגמהשעליה
הצבענו ברשימה זו.
להערכתנו, גם אם מנגנון
שילוש הנזק יתקבל (פרוס
־
פקטיבית כמובן), הוא אינו
מתאים בהקשר של קרטלים
בינלאומיים. כל כך שכן מט
־
רתו הראשית של המנגנון -
לשפר את ההרתעה - כלל אינה מוגשמת בנסיבות
של קרטלים בינלאומיים. קשה לדמיין, קל וחומר
להניח, כי חברות ענק זרות ישקלו במאזן העלות־
תועלת שלהן את החשיפה לתביעות אזרחיות יש
־
ראליות.
לסיכום, ברשימה זו עמדנו על מה שנחזה להיות
טרנד משפטי חדש, נישה במסגרת התביעות האז
־
רחיות בעילה נטענת של הגבלים עסקיים: הגשת
תובענות ייצוגיות בגין קרטל בינלאומי. אמנםמו
־
קדם לקבוע אם זאת מגמה מובהקת או אנקדוטה
חסרתמשמעות בעולםהתובענותהייצוגיותהיש
־
ראלי, אך מכל מקום מדובר בתופעה שמעניין לע
־
קוב אחריה.
גםאם יתקבל מנגנון שילוש
הנזק, הואאינו מתאים
בהקשר של קרטלים
בינלאומיים. קשהלדמיין
כי חברותענק זרות ישקלו
אתהחשיפהלתביעות
אזרחיות ישראליותבמאזן
העלות־תועלתשלהן
99
׀
עורךהדין
אפריל4102
1...,100,101,102,103,104,105,106,107,108,109 89,90,91,92,93,94,95,96,97,98,...132
Powered by FlippingBook