תובענות ייצוגיות
כשליםבאישור הסדרי פשרה-מבטשיפוטי
קבע החוק מנגנון דו־שלבי לאישור הסדר הפשרה,
שיאפשר הגשתהתנגדויות ודיון בהן לפני האישור
הסופי. לאחר אישור ראשוני לפי סעיף 81(ג) לחוק
מפורסמת הודעה המאפשרת להגיש התנגדויות
להסדר על ידי מי מחברי הקבוצה התובעת, היועץ
המשפטי לממשלה וכל רשות ציבורית או ארגון
הפועלים בתחום התובענה (סעיף 81(ד) לחוק).
במידת מה משמשות התנגדויות אלה משקל־נגד
לפגיעה הקיימת באדוורסריות של הליך התביעה
הייצוגית, כמבואר לעיל. רק לאחר שלא הוגשו
התנגדויות, או שהוגשו ונדונו על ידי ביתהמשפט,
רשאי בית המשפט לאשר את הסדר הפשרה, אם
שוכנעכי הוא"ראוי, הוגן וסביר בהתחשבבעניינם
של חברי הקבוצה" (סעיף
91(א) לחוק). כך גם מצווה
בית המשפט לתת את דעתו
בהחלטת האישור לפער בין
הסעד המוצע בהסדר הפש
־
רה ובין הסעד שחברי הק
־
בוצההיו עשויים לקבל אילו
קיבל בית המשפט את התו
־
בענה (סעיף 91(ג)(2)(א)),
כמו גם לסיכונים ולסיכויים
של הצדדים הכרוכים בהמ
־
שך ניהול התובענה (סעיף 91(ג)(2)(ה)). ואם אין
די בכל אלה, הרי שסעיף 91(א) לחוק מוסיף וקובע
כי בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר
שקיבל חוות דעתשל בודק המומחה בתחום התו
־
בענה, אלא אם סבר שחוות הדעת אינה נדרשת
מטעמיםמיוחדיםשיירשמו.
דרך מעשית וטובה של ביתהמשפט להקהותאת
"בעיית הנציג" היא לבקש במסגרת הדיון בבקשת
האישור לקבל את עמדת הרגולטור הנוגע בדבר.
תקנה 3 אמנםמחייבת למסור לרגולטור את בקשת
האישור(כמו גםליועץהמשפטי לממשלה), אךבדרך
כלל הרגולטור אינו מגיב לתובענה ביוזמתו (תקנה
21(ד) מחייבת לשלוח לרגולטור וליועמ"ש גם את
הבקשה לאישור הסדר פשרה). אין כמו הרגולטור
בקיא בסוגיות הנדונות בתובענה, והוא גם המייצג
את חברי הקבוצה בצורה הראויה ביותר. מדובר
בגורם ציבורי שנחשב כאובייקטיבי וכבר־סמכא,
ולכן עמדתו נשקלת בכובד ראש על ידי הצדדים,
ומביאהלאפעםלהסדרפשרהראוי (או להסתלקות
מן התובענה). לעיתים לא ברור אם טענת התובע
משקפתמקרה יחיד או תופעה אזוטרית, כפי שיט
־
ען הנתבע. הרגולטור מנקז אליו אתתלונותהציבור
בנושא, והוא הכתובת להבהיר סוגיה זו, שנוגעת
לתנאי הדורשלהוכיחאתקיומהשל קבוצה.
דרך נוספת להתמודד עם "בעיית הנציג" במ
־
קרים המתאימים היא לקבל את עמדתו של ארגון
המאגד את חברי הקבוצה (למשל ארגון להגנה על
בעלי חיים כאשר מדובר בהטעיה בדבר ניסויים
בהם). ארגון כזה בקיא בענייני התובענה טוב יותר
מהתובע המייצג, ובדרך כלל גם ייצג את חברי הק
־
בוצה טוב יותר. אם אין נכונות להצטרף לתובענה,
לכל הפחות ראוי לשמוע את
עמדת הארגון כדי לוודא
שהתובענה היא אכן לטו
־
בת חברי הקבוצה, ושיש בה
ממש מבחינתם. ככלל לא
יתיר בית המשפט לאדם
לייצג בתובענה ייצוגית קבו
־
צה שכל חבריה או מרביתם
מאוגדים בעמותה, באגודה
שיתופית או בארגון עוב
־
דיםאםאלהאינםמצטרפים
לתובענה, ועל אחת כמה וכמה - כאשר הם מתנג
־
דים לניהולה (ראו החלטתי בת.א. (ת"צ) 80/5331
, פסקאות 43-33 (11.01.91),
נוה נ' קלאב הוטל
והאסמכתותשם).
"פיצולהאישיות"
שלביתהמשפטבאשרו הסדרפשרה
המערך המובנה שנקבע בחוק לאישור תובענה
ייצוגיתמציבבפני ביתהמשפטבעיההנובעתמכפל
התפקידים המוטל עליו: זה הקבוע בחוק, כמפורט
לעיל, וזה המעוגן בפרקטיקה השיפוטית הנוהגת
שבה מסייע בית המשפט לצדדים להגיע למת
־
ווה פשרה. בית המשפט מעורב לא פעם בהתוויית
הסדר פשרה, והצדדים אף מצפים ממנו לנהוג כך.
הואשומע אתהצעותהצדדים ומביע את דעתו על
סבירותן. לעיתים זה נעשה במסגרת הדיון בבקשת
האישור, ולעיתים כאשר מוגשת לבית המשפט
בקשה לאישור הסדר פשרה. כאן טמון שורש הב
־
לעיתיםלאברור אםטענת
התובעמשקפתמקרה
יחיד או תופעהאזוטרית,
כפי שיטען הנתבע.
הרגולטור מנקז אליו את
תלונותהציבור בנושא, והוא
הכתובתלהבהיר סוגיה זו
אפריל4102
עורךהדין
׀
70
