הייצוגיות מתנקזות אל היועמ"ש, והוא מרכז בידיו
ידע וניסיון עצוםבתחום זה. על ערכו של בודקמק
־
צועי ומיומן אין צורך להרחיב אתהדיבור. במקרים
שמונו בודקיםהביאהדברכמעטתמיד לאיתורכש
־
ליםבהסדר ולשיפורו לטובתחברי הקבוצה.
החשיבותשלמינוי בודק
זניחתהמתווהשנקבעבחוקלאישורהסדרפשרה,
סבו, כרוכה בין היתר - ואולי בעיקר -
מכוחהלכת
בפטור מחובת מינוי בודק לפי סעיף 91(ב) לחוק.
זאתאף שנקודתהמוצאשל סעיף 91(ב) לחוק היא
שעלביתהמשפטלהימנעמלאשרהסדרפשרהבלא
מינוי בודק. בפועל, הצדדים להסדר הפשרה עושים
כל מאמץ להתחמק ממינוי בודק, וגם בתי המשפט
ממעטים למנות בודק (ראה
מאמרו הנ"ל של א' קלמנט,
י
�
מא, עמ' 54). מ
ם משפטי
נוי בודק עלותו גבוהה, הוא
מאריך את ההליך, ומעל
הכל - מטיל צל על ההסדר
שהושג. החששהואשהבודק
ינסה להצדיק אתמינויו ואת
השכר שקיבל ויציע דרכים
לשיפור הסדר הפשרה, מן
הסתם על חשבון הנתבע. כל
שינוי מהותי שיציע הבודק
עלול להכשיל אתההסדר.
דרכי הצדדים להתחמקות
ממינוי בודקמגוונות. לעיתיםיבקשו דיון לפני הגשת
הסדר הפשרה כדי לגשש אם בית המשפט שוקל
מינוי בודק. במקרים אחרים ינסו הצדדים להכניס
את בית המשפט אל גדרי הלכת סבו ולגבש הסדר
שייחשב כהצעה של בית המשפט, שתאפשר להש
־
תחררמכבלי סעיפים91-81לחוק. לעיתיםהצדדים
מגישים לבית המשפט מסמך חסוי ובו נתונים המ
־
סביריםאתהדרךשלפיהנקבעשווי הפיצוי לקבוצה,
ומבקשים בכך למנוע מינוי בודק, אף שמסמך שכזה
אינו תחליף של ממשלבדיקהעצמאיתשל הנתונים
בידי מומחה. דרך יצירתית אחרת: הצדדים מבק
־
שים מבית המשפט לפני אישור הסדר הפשרה למ
־
נותמומחהמוסכםשיסייע להם לגבשאתהנתונים
הדרושים להסדר הפשרה, ויגישחוות דעת שהסדר
הפשרה יתבססעליה. לאחר מכן יטענו כי אין צורך
במינוי בודק, שהרי הנתוניםשל הסדר הפשרה כבר
נבדקו על ידי המומחה. זו למעשה דרך לעקוף את
מינוי הבודק, שהרי סעיף 91(ב) לחוק קובע שבית
המשפט הוא שצריך למנות בודק, ואסור לו למנות
בודקשאחדהצדדיםהמליץעליו (ומקל וחומרבודק
ששני הצדדיםהמליצו עליו).
הבודק צריך לחוות דעתו על היתרונות ועל הח
־
סרונות של הסדר הפשרה מבחינת חברי הקבוצה
(סעיף 91(ב)(4)). שאלה זו נוגעת לסיכויי התביעה
ולסיכוניו שלכלצד, ולכאורהזהנושאמשפטי שבית
המשפט אמון עליו. לכן סבורים שופטים לא פעם
שאין טעם במינוי בודק. אולם תפקידו העיקרי של
הבודקהואלבחון אתמסד הנתוניםשבבסיסהסדר
הפשרה, כדי שבית המשפט
יוכל להעריך נכונה את שי
־
עור הנזק שנגרם לקבוצה;
כמה הרוויח הנתבע מהפרת
החוק הנטענת; מהו שיעורה
האמיתי של ההטבההמוצעת
בהסדר (כאשר אין מדובר
בפיצוי כספי); איזו טובת
הנאה סמויה תצמח לנתבע
מההסדר, שמחייבת להגדיל
את סכום הפיצוי (הוזלת
המוצר או הגדלת הארי
־
זה תאפשר לו למכור יותר);
ואיך אפשר לוודא שההסדר
אכן יתבצע ושההטבהתגיע לחברי הקבוצה (למשל,
שהצרכן ייהנה מהוזלתהמוצר ולאהקמעונאי). לכן
הבודקים שמינו בתי המשפט הם כמעט תמיד מו
־
מחים בתחום הכלכלה והמימון. אך לא פעם נדרש
בודק כדי לברר מחלוקות עובדתיות שבלעדיהן אי
אפשר להעריך עד כמה סביר והוגן הסדר הפשרה,
או כדי להעריך את מספר חברי הקבוצה שנפגעו
מהפרת החוק הנטענת. לעיתים נוגע הסדר פשרה
להיגדים שיפורסמו או יירשמו על המוצר בנו
־
גע למהותו או לתכונותיו הטכניות או הרפואיות
(למשל, אם חיידקים פרוביוטיים ביוגורט תורמים
לבריאות הצרכן). במקרה זה מן הראוי למנות בודק
מומחה, ולו כדי למנועמצב של פרסוםמידעמטעה
לצרכן בחסותהסדר שאישר ביתהמשפט.
ללאעזרהשל בודק, ולמצער
הסתייעותבהתנגדויות
מקצועיות, יתקשהבית
המשפטלהעריך נכונהאת
סכוםהנזקהאמיתי שנגרם
לחברי הקבוצה, אתהפיצוי
שהיו זכאיםלו אילו התקבלה
התביעה ואתשוויו האמיתי
של הפיצוי הניתן לקבוצה
73
׀
עורךהדין
אפריל4102
