עורך הדין | גליון 23 אפריל 2014 | כתב העת של לשכת עורכי הדין בישראל - page 63

למרות זאת, דברים שהשמיעו הגדולים שבהם,
שלצד ישיבתםעלי מדין הורו גםמשפטבבתי הספר
למשפטים, ראוי שיישמעו לענייננו ובענייננו. מ"מ
נשיא בית המשפט העליון השופט משה זילברג,
רב־אמן בשפה העברית (שמו"ר השופטמנחםאלון
כינהו "ביאליק של המשפט העברי"), דיבר לא פעם
על דלותהלשון של המשפטניםבישראל. הואדימה
אותם לאנשיםשישלפניהםטירה רחבת ידייםהר
־
שומה על שמם בטאבו ובה כמה קומות, אולמות,
עליות ומרתפים מלאים באוצרות רבים, ואילו הם
מעדיפים להתגורר בחדרון קטנטן, דל"ת על דל"ת
אמות, שגםהואאינו בבעלותם.
על להיטותםשל כמהמח
־
בריו המשפטנים להתהדר
בשימוש בלע"ז כתב השופט
זילברג דברים נכוחים: "בע
־
טיו של הנוסחהזר, הפכו חיי
המשפט שלנו חטיבה רצופה
אחת של עילגות לשון ועק
־
רותמחשבה. האווירההייתה
'שלאמעלמא הדין'. איש לא
התנהג באורח טבעי, ואיש
לא דיבר בלשון בני אדם.
דמויות עתיקות מוזרות של
מלכים ולורדים היו מרחפות
בחלל בית המשפט, שפתו
־
תיהם מדובבות בקבר, ומ
־
דריכות מ'עולם האמת' את
מהלך הדיון. שופטים, פרק
־
ליטים ובעלי דין הסתובבו בחלל ריק, ללא אחיזה
ושורשבחיי המציאות. מכאן התהוםהפעורהאצלנו
בין החיים והחוק. מכאן חוסר העניין וחוסר ההבנה
של ציבורנו כלפי כל הרוחש ומתרחשבעולםהמש
־
פטים" ("סגנונו של חוק", באין כאחד, 56).
דומה כי הדברים מדברים בעדם, וכל המוסיף
עליהם-אך יגרע. בהקשר זהמן הראוי להזכיר דב
־
ריםשכתבהשופטזילברג בהקשראחר, ועניינםשי
־
לוב ציטוטמלשונות לע"ז בפסקי הדין: "פסקי הדין
בישראל נכתבים בעברית. אין הוראה מפורשת על
כך בחוק, ולא נאמר מה יהיה דינו של פסק דין שנ
־
כתב בסינית. חושבני שיהיה כשר. ובכן, פסק הדין
נכתב בעברית. ולא רק הפסיקתא, אלא גם נימו
־
קיו. אך מה לעשות עם כל האסמכתאות האנגליות
ידוע לי כי יש
והאמריקאיותהמובאותבפסקהדין?
שופטים אשר בגלל המחשבה המשפטית סבורים
שיש לצטטן בלשון מקורן. אני אינני סבור כן. לי
נראה כי אין מושג משפטי שאי אפשר לתרגמו לע
־
י
(מ' זילברג, "דרכו של שופט" -דבריםבמס
ברית"
בת פרידה מבית המשפט העליון, באין כאחד, עמ'
.)61
השופט זילברג בחר להדגישמסר זהדווקאבשעה
שפרשלגימלאותמביתהמשפטהעליון, ודומהשלא
בכדי עשה כן. כמוהו סבר גםהשופטח"ה כהן, מ"מ
נשיא ביתהמשפט העליון, ואף הוא רב־אמן בלשון
העברית ובמקורותיה, שהת
־
לונן לאאחתעלדלותהשפה
שבפי המשפטנים בישראל.
נקל לשער מה היה חושב על
הרעיון שניצב לפתחנו, שע
־
שוי לדלדלעוד יותר-גםאם
שלא בכוונה - אתאוצר הל
־
שון המשפטיתהעברית.
ונסיים פרק זה בדברים
שכתב, להבדיל בין חיים
לחיים, המשנה לנשיא השו
־
פט מישאל חשין: "שפה נו
־
עדה לקשר בין אדם לרעהו.
ואולם שפה היא גם תרבות,
גםהיסטוריה, גםאופני־מח
־
שבה; היא הנפשהיא האדם.
ובנתק־שפה ימוג עם ותאבד
,
גנימאת נ' מדינת ישראל
ממלכה" (דנ"פ 59/6132
פ"ד מט(4)936).
משפטנים אלה כולם, וכמוהם עמיתיהם, ידעו
היטב שיטותמשפט זרותמההן. כל אחד מהם וכו
־
לם כאחד לא חיו על האולימפוס, והם הכירו היטב
את התועלת ואת התרומה שעשויה להיות ללימודי
משפטים בלשון שאינה עברית. כל אחד מהם גם
למד ולימד משפטיםבחו"ל. ואףעל פי כן אישמהם
לאהעלה על דל מחשבתו כי יבוא יום ובמדינת יש
־
ראל ילמדו לימודי משפטבלשון אחרת.
הקשייםבתרגום
האומנםקיוםמסגרתלימודיםבאנגליתיגביראת
ישגםלשערשעיקר
הסטודנטיםהישראלים
שישתלבו בתוכניתהחדשה,
אםאכן תקום, יהיו מבני העילית
ולאאנשי פריפריה: לאומית,
דתית, גיאוגרפית וסוציו-
אקונומית. כךתקוםלה– לצד
מסגרתהלימודיםהרגילה
– "יחידתעילית" שתורכבמן
הסתםעלטהרתמגזרמסוים
מאודבחברההישראלית
63
׀
עורךהדין
אפריל4102
1...,64,65,66,67,68,69,70,71,72,73 53,54,55,56,57,58,59,60,61,62,...132
Powered by FlippingBook