תובענות ייצוגיות
כשליםבאישור הסדרי פשרה-מבטשיפוטי
מעשה בית דין לגבי כל חברי הקבוצה, ולא נראה
שהמחוקק התכוון ליצור מצב שבו הם מודרים
למעשה מהליך האישור. לכן נדרש פרסום ההס
־
דר המוצע, כדי לאפשר לחברי הקבוצה ולגורמים
מקצועיים אחרים להעלות הסתייגויות מן ההסדר
המוצע, או להודיע שהם אינם מעוניינים כי יחול
). אפשרות זו נשללתמהםבהיעדר
opt
out
עליהם (
פרסוםמוקדם.
כך גם נראה כי המחוקק חשש, ובצדק לדעתי,
מאישור הסדרי פשרה בלא שיהיו בידי בית המ
־
שפט כלים להבין את הנפקות הכלכלית והמעשית
של הסדר הפשרה ואת הבעיות הצפויות בתהליך
יישומו. לכן נדרשים הצדדים לתמוך את הבקשה
שהםמגישים לאישור ההסדר בתצהיריםהמכילים
את "כל הפרטים המהותיים
הנוגעים להסדר הפשרה"
(סעיף 81(ב) לחוק), ותקנה
ו
�
21 לתקנות תובענות ייצ
גיות, תש"ע־0102 מחייבת
אותם לפרט בתצהירים
פרטים חיוניים להכרעה
בשאלת היותו של ההסדר
"ראוי, הוגן וסביר", ובכללם
הסיכונים והסיכויים של כל
צד בהמשך ניהול התובענה,
אל מול היתרונות והחסרו
־
נות שבהסדר, ופרטים על
אופן יישום ההסדר, על דרך
איתור חברי הקבוצה ועל מתן הסעד. על דרישה
זו של החוק אסור לוותר גם אם ההצעה להסדר
באה מבית המשפט. בית המשפט אינו יכול לדעת
כמו הצדדים מהם הסיכונים והסיכויים של כל צד
בשלב שבו נדונה בקשתהאישור לבדה. יתר על כן,
הצעתהפשרה עולה במקרים רבים כבר בעתהדיון
בבקשה לאישור התובענה (הלכת סבו אינה מוג
־
בלת לערכאת הערעור), ובשלב זה קשה להעריך
את הסיכויים ואת הסיכוניםשל כל צד. ללא עזרה
של בודק, ולמצער הסתייעות בהתנגדויות מקצו
־
עיות, יתקשה ביתהמשפט להעריך נכונהאתהנזק
האמיתי שנגרם לחברי הקבוצה, את הפיצוי שהיו
זכאיםלו אילו התקבלההתביעה ואתשוויו האמי
־
תי של הפיצוי הניתן לקבוצה (בעיקר, אך לא רק,
כאשר מדובר בהטבה שאינה כספית). מדובר בסו
־
גיות כלכליות וחשבונאיותשביתהמשפטמתקשה
להתמודד עימן בעצמו. לעיתים מונח לפני בית
המשפט מסמך שהגיש הנתבע בעניינים אלה, אך
אין לבית המשפט כל דרך לאמת את נכונותו ולה
־
בין אתהשלכותיו (לדיון בקשיי הערכה אלה ראה:
א' קלמנט, "פשרה והסתלקות בתובענה ייצוגית",
מא 5 (1102), עמ' 82-61).
משפטים
מדיון בהתנגדויות מקצועיות שהוגשו לאישור
הסדרי פשרה התברר לא פעם שההטבה המוצעת
קטנה בפועל מזאת שעליה הוצהר בהסדר (למשל,
"הטבה" שאינהאלאמבצע שיווק שכמוהו ישרבים
בשוק, או תרומההמנוכיתכהוצאה), או כי ישחשש
ממשי שההטבה לא תגיע לידיעת חלק גדול מחברי
הקבוצה, או שרבים לא ירצו
בה; במקרה זהחשוב להורות
על הסדר פיצוי חלופי, שהרי
אחת ממטרות התובענה
הייצוגית היא אכיפת הדין
והרתעה באופן שפירות
העוולה הנטענת לא ייוותרו
בידי הנתבע. כך גם יתקשה
בית המשפט להתוות בע
־
צמו, בהצעת פשרה שהוא
מניח לפני הצדדים, מנגנונים
יעיליםלפיקוח. מדובר בחלק
חשוב ביותר של הסדר הפ
־
שרה, שגורם לא פעם לתק
־
לותביישומו (ראהמאמרםהנ"לשל ג' אוריון ושל ז'
שוורץ, בעמ' 371-161).
אכן, אין לומרעל הסדרשהותווהעל ידי ביתהמ
־
שפט כי הואאיננו "ראוי, הוגן וסביר", כלשון סעיף
91(א) לחוק. אך הניסיון מלמד כי הצעות להסדר
פשרה שהעלה בית המשפט אינן חסינות מטעויות
(ראה: א' קלמנט, "הייצוגית הולמת, הפשרה לא
ו
�
6, 96 (0102)). כמאמרו של ס
עורך הדין
תמיד",
קרטס: "כמה שאני לומד יותר, אני מבין שאני יודע
פחות". ובענייננו, בית המשפט אינו יודע עד כמה
הוא אינו יודע - עד אשר הוגשו לפניו התנגדויות
מקצועיות או עד שמונה בודק. אפשר ללמוד רבות
מהתנגדויות שמגיש היועמ"ש (ולא פעם גם מאלה
שמגישים ארגוני הצרכנות) משום שכל התובענות
לעיתים נאלץביתהמשפט
להעבירתחתשבטביקורתו
אתההסדרשהואעצמו סייע
בגיבושו. מצבסכיזואידי זה
הואבעייתי; לאפעםמתברר
כי קשהלביתהמשפט
לחשובמראשעלכל
ההיבטיםהכלכליים והמעשיים
הכרוכיםבהסדרהפשרה
אפריל4102
עורךהדין
׀
72
