בשפות זרות - ולא רק באנגלית - בקרב הסטוד
־
נטים; למגינת לב, ככל שחולפות השנים כך נהיית
ההשכלה נמוכה יותר ויותר.
לשם דוגמה בעלמא, אשתף אתכם מעט בני
־
סיוני האישי. אימי, שלמדה בפקולטה למדעי הרוח
באוניברסיטה העברית ברא
־
שית שנות ה־06, נדרשה
ללמוד בנוסף לאנגלית גם
שפה קלאסית (לטינית או
יוונית), צרפתית וגרמנית
בלימודי התואר הראשון(!).
בשנות לימודיי - במקביל
ללימודיי בפקולטה למש
־
פטים - בפקולטה למדעי
הרוח באוניברסיטה העברית
במחצית השנייה של שנות
ה־08, נדרש תלמיד לתואר
ראשון ללמוד רק שפה זרה
אחת נוספת, וגם זאת ברמה
נמוכה ביותר. כשבתי למדה
לימודי משפטים בסוף העשור הראשון של המאה
ה־12, לימודיםשסיימה לפני כשנתיים, היא וחבריה
כמעט לא נזקקו לשפה האנגלית. תקציר פסקי הדין
והמאמריםהחשוביםבאמת(ולמען ההגינות, לארק
באנגלית, גם בעברית) ממילא מצויים ומשוטטים
ברחבי הרשת.
בל נשלהאתעצמנו: הרבה
אםלארובהסטודנטיםשלנו
כיום (ותמיד היו ויהיו יחידי
סגולה החורגים מן הכלל)
אינם מתאמצים לקרוא את
המאמרים ואת פסקי הדין
במלואם, לא במקורם ולא
בשפת המקור. במקום לה
־
תאמץ הם מעדיפים את
הדרך הקלה. הדברים ידועים,
ומה לי כי אאריך בהם, וכל
המוסיף-אך יגרע.
אם כך במדעי הרוח, על
אחת כמה וכמה בלימו
־
גלובליזציה, הרחבתאופקים
והקניית ידעאינן ניכרות
בלבושחיצוני, ריקמתוכן,
שבמקרהשלנו יתבטא
בשימושבשפההאנגלית.
למותרלומר, והמציאותתוכיח,
שמשפטן יכוללהיותגםצר
אופקים וגםבור ועםהארץ
בעברית, אך גםבאנגלית
ובעשרשפותאחרות
61
׀
עורךהדין
אפריל4102
