תנגדים לאישורו, גם כאשר נראה שהסדר הפשרה
מעורר בעיות מהותיות מבחינת הקבוצה התובעת
וזכויותיה.
מצב דברים זה עלול לגרום לכשלים מהותיים
בתהליך אישור הסדר הפשרה, הנובעים מ"בעיית
הנציג": החששהוא כי התובע המייצג ובא כוחו לא
יקיימו במלואה את מצוות החוק לפעול "בנאמנות
ובמסירותלטובתהקבוצה" התובעת(סעיף71לחוק
תובענות ייצוגיות, התשס"ו־6002, להלן: החוק). גם
אם אין הם מפרים את חובת הנאמנות לקבוצה,
התחושה לעיתים היא שאין הם מתאמצים דיים
להשיג אתתנאי הסדר הפשרהההולמיםאת זכויות
חברי הקבוצה - אם בשל חוסר מקצועיות והיעדר
ניסיון, ואםמשוםשאצה להםהדרך להביאלאישור
הסדר הפשרה, בהזנחת תנאים חשובים להצלחתה
בפועל (ל"בעיית הנציג" בתובענה ייצוגית ראה: א'
קלמנט, "גבולות התביעה הייצוגית בעוולות המו
־
לד103, 233-713 (4002); ג' אוריון,
משפטים
ניות",
ז' שוורץ, "מנגנוניםלפיקוחעל מימושהשל הפשרה
ט741 (1102)).
עלי משפט
בהליך הייצוגי",
התמודדותהמחוקקובתי המשפט
עם"בעייתהנציג"
המחוקק היה ער למצב הדברים המתואר לעיל
בעת שחוקק את חוק תובענות ייצוגיות. כדי למ
־
נוע הסדרי פשרה לא ראויים ולאפשר את תיקונם
69
׀
עורךהדין
אפריל4102
