מסור לחוכר את אותו ההס
־
כם בדיוק. כל זאת עת למ
־
חכיר הציבורי הזכות להביא
את החכירה לסיומה בכל
עת ולדרוש את הקרקע בח
־
זרה, תמורת פיצוי או קרקע
חלופית. היות שאלה הם פני
הדברים, אין להתפלא כי
פרופ' כץ, בחקירתו בפני בית
המשפט, הודה בהגינותו כי
אין לו ולאף אחד אחר ידיעה
מדוע נקבעו בהסכם משנת
2391, או בהסכמי חכירה
אחרים, שתי תקופות חכי
־
רה בלבד, או מה יקרה בתום
תקופת החכירה.
לעומת זאת, לחוכר שעניינו נדון בפסק הדין אין
ולא יכולה להיות שום סיבה לרצות לשנות את החו
־
זה המקורי שלו, ולא הוצגה עילה חוקית לכוף אותו
לעשות זאת. אין כל עילה למינהל לדרוש את הפס
־
קת החכירה אם החוכר עומד בתנאי החכירה ואם
הקרקע אינה נדרשת לצורך ציבורי. אין גם די כסף
במדינת ישראל לפצות את כל החוכרים במועד סיום
הסכמי החכירה כדי להחזיר את הקרקע למינהל.
למרבה הצער, המדינה דווקא נוהגת להפך (נושא
שעליו מתחתי ביקורת בספרי "חכירה לדורות")
כשהיא מעניקה מתנות חינם וזכויות בעלות בגין
נכסים מוחכרים בשווי נוכחי של עשרות מיליארדי
שקלים, נכסים אשר שוויים העתידי, בצירוף זכויות
פיתוח עתידיות, הוא בל ישוער.
הסכם החכירה שנדון בפסק הדין הקנה לחוכר
תנאים מיטיבים לאין שיעור מהסכמים אחרים, וב
־
מיוחד זכות לפיצוי ריאלי וממשי בנסיבות של הפ
־
סקת החכירה בגלל שינוי ייעוד לזכות חכירה "עירו
־
נית". בהסכם החכירה נקבע מנגנון לפיצוי כספי בגין
שינוי ייעוד הקרקע או לחלופין קבלת קרקע עירונית
חלופית. מדובר בהטבה כלכלית מהותית ביותר.
מעת שפסיקתם העקבית של בתי המשפט מגנה על
זכותם של חוכרים להסתמך על ההוראות הפרטניות
שבהסכמי החכירה לדורות שלזכותם, אין כל סיבה
לחוכר להסכים לתנאי שונה.
לסיכום, חוות דעת של היסטוריון, בכל הכבוד,
הנטל אמור להיות מוטל
על המחכיר הציבורי לנמק
מדוע הוא מסרב לחדש
הסכם ולמסור לחוכר את
אותו ההסכם בדיוק. כל זאת
עת למחכיר הציבורי הזכות
להביא את החכירה לסיומה
בכל עת ולדרוש את הקרקע
בחזרה תמורת פיצוי או
קרקע חלופית
איננה אמורה להכריע תי
־
קים מהסוג הנדון, העוס
־
קים בפרשנות משפטית של
הסכמי חכירה לדורות. ידוע
לכל כי נושא חכירת הקרק
־
עות החקלאיות רגיש פי כמה
במישור המעשי, לאור טענות
הסתמכות מהותיות של הס
־
קטור החקלאי. בית המשפט,
מטבעם של דברים, לא יכול
ולא אמור לדון בנושא שראוי
שיוסדר במישורים אחרים
לחלוטין.
האנקדוטה (המצערת)
בתיק שנדון בבית המשפט
היא שהסכסוך הגיע לער
־
כאות דווקא לנוכח סירוב המינהל לחתום עם המ
־
בקש על הסדר בנוסח שכבר יושם ומומש עם יתר
חברי המושב, ולפיו חודשו חוזי החכירה באותם
התנאים, זאת בשעה שסוגיית ההארכה הנוספת
נותרה למעשה פתוחה בהסכמה.
113
׀
עורך הדין
אוקטובר 3102
עלינו לזכור כי הניצול
האפשרי של המקרקעין
מחר עשוי להיות שונה
מהניצול האפשרי של
היום... גבול יכולת הניצול
המעשית הינו מושג עמום,
העשוי להשתנות עם הזמן
השופטת מרים נאור,
ע"א 10/911 אקונס נ' מדינת ישראל
