עת חשיבות בהקשר הנדון. עם זאת, אין ספק שב
־
כפוף להצגת תשתית עובדתית ראויה, אפשר שהיה
בכוח אמנת המס עם רומניה להקנות לנישום כלים
משפטיים משמעותיים לצורך התמודדות בסוגיית
התושבות.
הכרעה כי נישום הוא תושב מדינה מתקשרת
מכוח אמנת מס מחייבת את שתי המדינות המתק
־
שרות. בישראל, מתוקף סעיף 691 לפקודה, גוברות
הוראות אמנת מס על הוראות הדין הפנימי. לפיכך
בנסיבות שבהן נחשב הנישום לתושב המדינה המ
־
תקשרת השנייה על פי מבחני האמנה, הוא ייחשב
לתושב חוץ לעניין דין המס הישראלי, ובכלל זה לע
־
ניין הוראות מיסוי, כללי דיווח וגבייה. עם זאת נציין
כי על פי עמדת רשות המיסים, תוענקנה הטבות מס
הכנסה לתושב חוזר ולתושב חוזר ותיק (סעיף 41
לפקודה) רק למי שנחשב לתושב חוץ על פי מבחני
הדין הישראלי.
פ
�
בשולי הדברים נזכיר כי החל בתיקון מס' 861 ל
קודה (בתוקף מיום 70.1.1) ייחשב לתושב חוץ גם
יחיד ששהה מחוץ לישראל 381 ימים לפחות בכל
שנה בשנת המס ובשנת המס שלאחריה, וכן שב
־
שתי שנות המס שלאחריהן היה מרכז חייו מחוץ
לישראל. גם תיקון זה אינו נותן מענה בכל המקרים,
והוא מעורר שאלות וספקות - למשל אשר למועד
שממנו והלאה יראו את הנישום כתושב חוץ ואשר
להתנהלות עם רשויות המס בתקופת הביניים (עד
חלוף ארבע שנים).
לסיכום, השאלה מתי חדל נישום יחיד להיות
תושב ישראל לצורכי מס הכנסה היא שאלה מורכ
־
בת המערבת סוגיות של חוק ועובדה. לעיתים קרו
־
בות מצויים נישומים בחוסר ודאות אשר לסטטוס
התושבות לצרכי מס, על כל הנגזר מכך. במקרים
מתאימים ובכפוף לביסוס תשתית עובדתית ראויה,
בכוחן של אמנות המס שישראל צד להן להקנות
לנישום כלים משפטיים ייחודיים ומשמעותיים לצו
־
רך התמודדות עם רשויות המס.
123
׀
עורך הדין
אוקטובר 3102
