לקראת פרישתה של השופטת עדנה ארבל ביום 41.6.22
נאמן למקור
מדור חגיגי של
עדנה ארבל
שופטת בית המשפט העליון 4102-4002
פרקטיקה אינה חזות הכל
"מנהג ופרקטיקה מקובלת אינם חזות הכל,
והליכה בדרכם בכל מקרה ומקרה, אף אם
מתברר כי מדובר בפרקטיקה שגויה, עלולים
להנציח מצב בלתי רצוי, לעודד קיפאון וש
־
מרנות וליצור הרתעת חסר שתמנע חדילה
מן הנורמה הפסולה. לפיכך, ועל מנת שלא
להשריש פרקטיקות פסולות או שגויות, יש
לאפשר הסתמכות על הפרקטיקה רק אם
הדבר משרת את התכלית בדבר צדק, הגינות
ושוויון".
(ע"א 50/7469 פוליבה בע"מ נ' מ"י)
לא תצרוב את נפש האדם
"חופש הביטוי הכה שורשים והשתרג בא
־
דמתנו המשפטית. אחיזתו איתנה ולא ניתן
להחלישה או לעקרה. על ענפי העצים שה
־
שתרשו מצויים ערכים ואינטרסים נוס
־
פים שהחברה מחויבת לשמרם מכל משמר
ובהם ערך כבוד האדם. פגיעה קשה בכבוד
האדם שעמה עלבון וביזוי, זו המזעזעת את
אמות הסיפים של הסובלנות ההדדית, זו
המרעידה את הנפש, זו הזועקת 'עד כאן',
היא האומרת: לא תפגע בכבוד האדם, לא
תצרוב נפשו, שאחרת יזדעזע הענף ועשוי
הוא ברעידתו לפגוע בענפים אחרים וב
־
מרקם שביניהם, כמו גם בשורשיו. פגיעה
בענף כבוד האדם עשויה להרעיד העץ כולו
ולפגוע בנשמתו".
(רע"א 30/02501 בן גביר נ' אמנון דנקנר)
אסיר שכבודו נפגע
"הפגיעה באסיר המוחזק בבית סוהר בניהול
פרטי כוללת רכיב עצמאי של פגיעה בכבודו
החורג מן הפגיעה הנובעת מעצם המאסר.
אכן, אסיר שהמדינה בחרה למצות את אח
־
ריותה לגביו בפיקוח עקיף על בית הסוהר
שבו הוא מוחזק הינו אסיר שכבודו נפגע.
אסיר המוחזק בבית סוהר שסוהריו נבחרו
על־ידי גורם פרטי שמטרתו רווח ושיקו
־
ליו עמומים הינו אסיר שכבודו נפגע. אסיר
שחירותו נשללת בכל רגע ורגע על־ידי זכיין
פרטי, הנהנה משיקול דעת להפעיל נגדו
סמכויות מרחיקות לכת הפוגעות בזכויות
היסוד שלו הינו אסיר שכבודו נפגע. הערך
בדבר הגנה על כבוד האדם ראוי להגנה
רחבה, גם אם לא מוחלטת, ובהתמודדות
עם אינטרסים נוגדים יש לתת לו משקל רב
ולהימנע מפגיעה בו אלא במידה ההכרחית
ושאינה עולה על הנדרש".
(בג"ץ 50/5062 המרכז האקדמי למשפט
ולעסקים נ' שר האוצר)
נימי הדם חזקים מכל
"לא התעלמתי מהנזק שנטען כי ייגרם לק
־
טין בעקבות הפרידה מההורים המיועדים
לאמץ. ההתחבטות בשאלה זו הייתה לי
כשאול והדירה שינה מעיניי... חשש זה
קיים תמיד והוא עשוי לרפות ידיים. אכן, לא
בחרתי בתוצאה 'הבטוחה' - ובמובן מסוים
גם הקלה יותר מבחינתנו - של השארת
הקטין אצל משפחת האומנה... בסופו של
יום, במארג הכולל של הנסיבות והשיקולים
מכריעים להשקפתי קשר הטבע והנסיבות
המאפשרות לממשו. אלה מובילים לטעמי
להחזרת הילד לחיק משפחתו הטבעית אליה
הוא קשור בנימים שאינם נראים, בקשר
הדם. ואולם, נימים אלה חזקים הם מכל
קשר אחר ולא ניתן לנתקם גם אם הורחק
ממשפחתו ולא יראה אותה לעולם".
(דנ"א 31/1126 היועמ"ש נ' פלונית)
להעדיף ניזוק תמים וחלש
"אני מצטרפת לעמדתה של השופטת נאור
שעיקרה העדפת עניינו של ניזוק תמים
וחלש שנפגע על פני מזיק שהתרשל ואשר
בהסתברות מסוימת גרם לנזק. העדפה זו
מובילה למסקנה כי בנסיבות מיוחדות יהיה
מוכן המשפט להגמיש את כלליו ולהקל עם
התובע במשימת נטל השכנוע במאזן הסת
־
ברויות ביחס להוכחת הקשר הסיבתי".
(דנ"א 50/3964 בי"ח כרמל־חיפה נ' מלול)
לא לפגיעה אנושה במסתננים
"כחוט השני בחוות דעת זו עובר הניסיון
להבהיר ולשכנע שלא נכון לבחור בפתרון
שנראה לכאורה פשוט - כליאה לתקופה
ארוכה - בהיותו האמצעי הפוגע ביותר
כלפי כל אדם, ובוודאי פוגעני ביותר כלפי
המסתננים הכלואים במשמורת למשך תקו
־
פה ארוכה... אחת מזכויות היסוד החשובות
של האדם, זו הנמצאת בקצה העליון של פי
־
רמידת הזכויות, היא הזכות לחירות. מאז
ומעולם, מקדמת דנא, לחמו אנשים לחופש.
פגיעה בזכות לחירות היא מהפגיעות הק
־
שות שניתן לחשוב עליהן. שלילת חירותם
של המסתננים על ידי כליאתם לתקופה
ארוכה הינה פגיעה אנושה ולא מידתית
בזכויותיהם, בגופם ובנפשם. אל לנו לפתור
עוול אחד ביצירת עוול אחר... איננו מתעל
־
מים מאינטרס הציבור ומהשינוי הנטען לגבי
ביטחונם האישי של חלק מהתושבים, כמו
גם ההשלכות על הכלכלה והמשק. עם זאת,
משוכנעים אנו שמדינה וחברה לא תוכל
יוני 4102
עורך הדין
׀
82
