מהמדינה אלא פועל באמצעות תרומות
ומתנדבים.
נושא העמותה מתחבר עם לשכת עורכי
הדין משום שבין שאר פעולותיה מנהלת
הלשכה את התוכנית החברתית החשובה
"שכר מצווה", שעניינה סיוע בהתנדבות של
עורכי דין לבעלי דין שאין ידם משגת לממן
ייצוג משפטי. אנשים עם מוגבלויות נזקקים
לסיוע כזה פעמים רבות.
חשוב להציג את תפיסת העמותה בדבר
זכויות האדם של אנשים עם מוגבלויות
ואת הדרכים ליישומה בימי עיון ובהשתל
־
מויות, לפני עורכי דין שעוסקים בתחומים
אלה באופן יומיומי. למי שרוצה לתת סיוע
חשוב לקהילה יש כאן גם כר פעולה נרחב
לייצוג בהתנדבות של אנשים עם מוגבלויות
בבתי משפט, לייעוץ משפטי ולהכוונה מש
־
פטית.
יאמצו בהדרגה את התפיסה הזאת, שהיא
תפיסה חוקתית נכונה, על ידי מציאת פת
־
רונות הגזורים למידותיו של כל אדם ותוך
מתן ביטוי לזכויות האדם הנתונות לו.
לאחר המחאה החברתית בקיץ 1102
כתבת ל"עורך הדין" מאמר ובו גרסת
ש"הריסון המשפטי ביחס למדיניות הק
־
צאת המשאבים הלאומיים תורם לפיגור
בקידומה ובפיתוחה של קבוצת הזכויות
החברתיות בישראל". מאז חלפו כשלוש
שנים. האם את חשה שבתי המשפט עדיין
נוקטים אותו ריסון משפטי או משהו בכל
זאת השתנה?
המחאה החברתית יצרה דינמיקה
שהאיצה את נכונותו של בית המשפט לה
־
כיר בצורה מפורשת ומוצהרת בקיומן של
זכויות חברתיות כזכויות חוקתיות. ראשי
־
תה של התפיסה הזאת עוד שנים רבות לפני
המחאה, אבל ההתעוררות החברתית סייעה
לגיבוש ולמיצוב שלה. הפסיקה בעניין חסן,
שניתנה על ידי הנשיאה ביניש, היא תרומה
גדולה בתחום זה מהתקופה האחרונה.
"שכר הבכירים? בעיה עמוקה"
את עומדת בראש ועדה ציבורית שמינה
בנק ישראל לבחירת דירקטורים בבנקים
ללא גרעין שליטה. אחת הסוגיות הבולטות
בתחום היא ניגודי העניינים של דירקטו
־
רים. האם אפשר לזהות פוטנציאל לניגוד
עניינים בשלב סינון המועמדים שעליו את
מופקדת?
יש קריטריונים ברורים הן בחקיקה הבנ
־
קאית והן בנוהלי הפיקוח על הבנקים המ
־
גדירים את מצבי ניגוד העניינים העלולים
לפסול אדם מכהונת דירקטור בבנק. הווע
־
דה מטפלת בנושא הזה בין היתר באמצעות
שאלון מפורט שמועמד נדרש להשיב עליו,
שיש בו כל הפרמטרים האפשריים של ני
־
גודי העניינים. תשובות המועמד מועברות
לבדיקת מומחים בבנק ישראל, הפועלים
בעניין זה כיד ארוכה של הוועדה. אותם
מומחים בודקים באופן מעמיק ואינטנסיבי
עד כמה בית המשפט צריך לעמוד על
המשמר בנושאים מהסוג הזה? האם מדו
־
בר בעניין משפטי גרידא או בשינוי תפיסה
חברתי?
קודם כל מדובר בשינוי תפיסה ובהטמעה
חברתית של רעיון שוויון הזכויות של אנ
־
שים עם מוגבלויות. אני מקווה כי בתהליך
הזה תחלחל התפיסה הזו גם לבית המשפט
ולתהליכי החקיקה. חשוב שעניינים פרט
־
ניים המגיעים לבית המשפט ימצאו בהדר
־
גה את פתרונם הקונקרטי ברוח הגישה הזו.
בכמה מקרים פרטניים מתחום האפוטרו
־
פסות כבר התקבלו בבית המשפט החלטות
שהלכו בקווים האלה, כלומר נעשה מאמץ
מרשים להגיע להסדרים שאינם שוללים את
כשרותו המשפטית של האדם, אלא מספ
־
קים לו אמצעי עזר לצורך קבלת החלטות
וביצוע פעולות. אני מקווה שבתי המשפט
"איני מצדדת בהצבת חסמי כניסה למקצוע". עם אהרן ברק ועדנה ארבל
צילום: פלאש 09
75
׀
עורך הדין
יוני 4102
