עורך הדין | גליון 24 יוני 2014 | כתב העת של לשכת עורכי הדין בישראל - page 68

ליון. חדרה הצנוע וקטן הממדים אינו מעיד
על חשיבות הנושאים שעל שולחנה.
הנושא המרכזי שהעסיק אותה בשנה
שעברה היה עמידתה בראשות הוועדה
הציבורית בנושא לשכת עורכי הדין, "על
רקע המשבר החריף בדרכי התנהלותה ות
־
פקודה של הלשכה", כפי שציינה הוועדה.
מ
זו מונתה בפברואר 3102 על ידי שר ה
שפטים דאז יעקב נאמן, וחבריה היו פרופ'
דוד ליבאי, עו"ד רות אורן, ד"ר לימור זר־
גוטמן ועו"ד מיכה ינון. המסקנות הוגשו
לשרת המשפטים ציפי לבני בינואר השנה
במסגרת דין וחשבון בן 451 עמודים. אגב,
התאריך המופיע על גבי הדו"ח הוא דצמ
־
בר 3102, ופרוקצ'יה מסבירה שהוא אמנם
נחתם במועד זה, אולם עד שהודפס ונכרך
חלף חודש נוסף.
מלבד אותה ועדה ציבורית בנושא הל
־
שכה משמשת פרוקצ'יה כנשיאת עמותת
"בזכות" לקידום השוויון של אנשים בעלי
מוגבלויות; עומדת בראש ועדה ציבורית
לבחירת דירקטורים בבנקים ללא גרעין
שליטה (לאומי, דיסקונט); חברה בוועדה
לגיבוש כללי אתיקה לעמותות ביטחון תזו
־
נתי; וחברה בוועדה להסדרת המשילות של
ההשכלה הגבוהה במסגרת המל"ג.
אפשר לזהות בפעילותה של פרוקצ'יה
רגישות מיוחדת לזכויות חברתיות, רגישות
הבאה לידי ביטוי גם בדבריה בראיון. כך,
למרות תפקידה בוועדה לאישור דירקטו
־
רים בבנקים, ואולי דווקא על רקע תפקידה
זה, היא לא נמנעת מלהביע עמדה חד־מש
־
מעית על שכר הבכירים; "קיימים פערים
בלתי רציונליים בין שכר הבכירים ובין המ
־
ציאות הכללית במשק", היא אומרת.
במבט לאחור היא מסכמת כי תקופת
המאבקים הפוליטיים ביחס למעמדו של
בית המשפט העליון העיבו על עבודת בית
המשפט ועל תחושת השליחות של שופטיו,
ועל רקע פרישתה של השופטת עדנה ארבל
היא מודה כי הייתה שמחה אם היו מעלים
את גיל הפרישה לשופטים. וכן, היא הייתה
שמחה לחזור, תודה ששאלתם.
• • •
"המשברים התפקודיים העמוקים בלשכה,
הנובעים במידה רבה מיריבויות ומאבקי כח,
עלולים, אם לא יבואו הדברים על תיקונם
תוך פרק זמן סביר, להוביל באופן בלתי
נמנע לכרסום בעצמאותה ובמעמדה הציבורי
של הלשכה, ולשמוט את הבסיס להצדקה
הציבורית למעמדה הייחודי של הלשכה.
עם זאת, השינויים המוצעים על ידי הוועדה
עשויים - אם יעוגנו בחקיקה בהקדם -
להביא לתיקון המשבר, דבר שיחזיר ללשכה
את המעמד הציבורי שהיה לה מקדמת דנא.
שינויים אלה עשויים למנוע משברים דומים
בעתיד, והם אף עשויים להצדיק את חיזוק
מעמדה הציבורי של הלשכה כגורם המעורב
בחיי החברה והדמוקרטיה בישראל"
(מתוך דו"ח הוועדה הציבורית בנושא
לשכת עורכי הדין, ינואר 4102)
• • •
כיצד את תופסת את השליחות העיק
־
רית של לשכת עורכי הדין ואת חשיבותה
בחיים הציבוריים?
ללשכה חשיבות כפולה בעיניי: בראש
ובראשונה זהו ארגון שתפקידו להגן על
ציבור עורכי הדין, לקדם את מעמדו של
המקצוע, לגבש כללי אתיקה לפעולתם של
עורכי הדין, לשקוד על כך שהמקצוע יתנהל
בצורה התקינה, הנכונה, הטהורה והראויה
ביותר, ושמעמדם של עורכי הדין בחברה
יישמר. תפקיד שני של הלשכה, ולא פחות
חשוב, הוא להיות גורם בעל משקל ומעמד
בנושאים העיקריים הנדונים בשיח הציבורי
ומעסיקים את החברה הישראלית, ובמיוחד
בשאלות הקשורות לערכי דמוקרטיה וז
־
כויות אדם, ולא רק בנושאים הקשורים
לבתי משפט ולמעמד עורכי הדין. האחריות
הציבורית המוטלת על הלשכה אינה מצ
־
טמצמת לדאגה לציבור עורכי הדין ולמע
־
מד המקצוע. יש עליה אחריות לשמש קול
בסוגיות ציבוריות כבדות משקל הקשורות
הוועדה עבדה בלחץ זמן
ובתחושה שמדובר במעין מצב
חירום. המחשבה הייתה שצריך
לגבש את ההמלצות במהירות
רבה וליישם אותן במהירות רבה.
קיווינו שהמסר הזה של דחיפות
וחיוניות במציאת פתרונות
ממשיים מיידיים יחלחל גם
למשרד המשפטים
האחריות הציבורית המוטלת
על שרת המשפטים מצדיקה
לתת עדיפות ברורה לנושא
זה מתוך רגישות מיוחדת לזמן
החולף. אני מתקשה להסכים
להנחה שחקיקה דחופה באמת
מבחינה עניינית צריכה להימשך
שנים. המערכת החקיקתית
משוכללת מספיק לקבוע
לעצמה סדרי עדיפויות
יוני 4102
עורך הדין
׀
68
הראיון
עם השופטת בדימוס אילה פרוקצ'יה
"אי אפשר לתת לגורם..."
1...,69,70,71,72,73,74,75,76,77,78 58,59,60,61,62,63,64,65,66,67,...148
Powered by FlippingBook