טמן סברה אחרת, ולטעמה יש קשר גומלין
בין סוגיות מהותיות מסוימות ובין המשי
־
לות הפנימית.
מה היה הקו המנחה בעבודת הוועדה?
החשיבות של המאמץ האינטנסיבי שיש
להשקיע בשיקום מהיר של המוסדות הפ
־
נימיים בלשכה כדי לתת לה סיכוי להתייצב
ולשקם את מעמדה. היה ברור לכל חברי
הוועדה שהמשבר בתפקוד משפיע בצורה
ישירה וקשה על התפקוד היומיומי בתחו
־
מים של פעילויות החובה של הלשכה, ואח
־
ריות הלשכה בתחומים שונים אינה מקוימת
כראוי בגלל מאבקי כוח, הליכים משפטיים
ויריבויות שבעלי תפקידים מנהלים אלה
כנגד אלה, ההורסים כל חלקה טובה.
"מציאות קשה ביותר"
במציאות היומיומית שאת מזכירה יש
מצד אחד ראש לשכה ומצד שני פורום של
ראשי מחוזות. על פי הגישה שראש הלש
־
כה הוא מייצג השלטון המרכזי, כפי שגם
מוזכר בדו"ח, איך את רואה את הפעילות
של ראשי המחוזות שיוצרת מציאות ובה
שתי לשכות מתנהלות במקביל?
דעתי היא שזו מציאות קשה ביותר. הפ
־
עילות המקבילה שמנהלים ועדי המחוזות
היא אחד הסימפטומים האופייניים למ
־
שבר התפקודי שבו התערערו הסדר המו
־
סדי ומערכת הכפיפויות המוסדית. ועדי
המחוזות כפופים על פי המבנה המוסדי
הקיים למוסדות הארציים, הכוללים את
המועצה הארצית ואת הוועד המרכזי. גם
בשיטה הקיימת אין להם אוטונומיה לנהל
את ענייני עורכי הדין במנותק מהמוסדות
הארציים או במקביל למוסדות הארציים.
לכן יש לראות בחומרה רבה את המציאות
שבה ועדי המחוזות פועלים בנושאים שב
־
סמכותם של המוסדות הארציים הן על פי
החוק והן על פי המסורת, ועוסקים בהם
כבתוך שלהם ללא זיקה למרכז. המציאות
הזאת באה לידי ביטוי במינהל כספי מפוזר
ולא מרוכז בידי הוועד המרכזי, בניהול כנ
־
בסיסיים. הקדשנו זמן ומחשבה כדי לה
־
בהיר את מערכת היחסים, את הכפיפויות
ואת יחסי הגומלין בין המוסדות הארציים
ובין המוסדות המחוזיים. הגדרנו בפירוט
את הסמכויות של כל אחד מהגופים; הבה
־
רנו את מסגרת התפקידים של ועדי המחו
־
זות ואת כפיפותם הברורה למינהל המרכזי.
הזכרנו גם את חשיבותם של ועדי המחוזות
ביצירת הקשר הבלתי אמצעי עם ציבור עו
־
רכי הדין במחוז. המלצנו בין היתר על פיצול
מחוז תל אביב לשניים משום שממדיו אינם
דומים לגודלם של יתר המחוזות.
היו דוברים שהופיעו לפני הוועדה והעלו
סים, השתלמויות ופעילויות אחרות שהיו
לאורך השנים עניינם של המוסדות האר
־
ציים, ומנוהלים כיום במקביל, ללא תיאום,
ולעיתים אף בתחרות לא מובנת בין גופים
שונים בלשכה. נוצרה כאן מציאות מטרי
־
דה, ללא כיבוד כללים של היררכיה מוסדית
ועקרונות בסיסיים של דמוקרטיה מוסדית.
ומה הפתרון בעינייך?
אחד הקשיים העיקריים במבנה הקיים
הוא שהוועד המרכזי בנוי על פי מפתח סיע
־
תי, בעוד ראש הלשכה העומד בראש הוועד
המרכזי נבחר בבחירות אישיות. המבנה
הזה הוא כר נוח ליצירת לעומתיות לראש
הלשכה בוועד המרכזי. יש להחיל שינוי
שימתן את הלעומתיות ויאפשר עבודה
משותפת תוך הפחתת משמעותו של הגו
־
רם הפרסונלי. ההצעה המרכזית של הוועדה
בהקשר הזה היא מצד אחד להשאיר את
המצב הקיים ובו הבחירות למועצה האר
־
צית הן יחסיות והבחירות לראש הלשכה
הן אישיות. הוועדה סברה שחשוב לשמור
על בחירות אישיות כדי לזהות מראש את
המועמד למנהיגות הלשכה ולמנוע בחירה
של מועמד בעקבות הסכמים קואליציוניים.
מצד שני, כדי למתן את החשש ללעומתיות
הצענו שראש הלשכה שייבחר הוא שיבחר
את חברי הוועד המרכזי מתוך חברי המוע
־
צה הארצית, ויצור בכך קואליציה שתעמוד
לאישור המועצה הארצית. זה דומה מאוד
למשטר הפרלמנטרי המרכזי שלנו. חשבנו
שהמתכונת הזאת יכולה לעקר במידה רבה
את החשש ללעומתיות ולאפשר ביצוע הר
־
מוני של תפקידי הלשכה באמצעות הוועד
המרכזי.
כיצד את רואה את מערכת היחסים בין
המוסדות הארציים ובין המוסדות המחו
־
זיים?
המציאות הזאת - שבה אין כפיפות
ברורה של הוועדים המחוזיים למוסדות
הארציים ובכלל זה לוועד המרכזי, וכל זרוע
פועלת על פי קווים משלה - אינה יכולה
להתקיים מבחינת כללי משילות מוסדית
יוני 4102
עורך הדין
׀
72
הראיון
עם השופטת בדימוס אילה פרוקצ'יה
"אי אפשר לתת לגורם..."
