קיקתית עד יוני 4102 - לא יושמה, לפחות
יתר ההמלצות ייושמו, ובמהירות המרבית.
אני מקווה עוד שקווי המחשבה שהתקבלו
על ידי הוועדה, ושהושקע בגיבושם מאמץ
רב, ישמשו תשתית מהותית ליישום השי
־
נויים. לשם כך קמה ועדה ציבורית שהקדישה
לעניין משאבים רבים של מחקר ומחשבה.
האחריות הציבורית המוטלת על שרת המ
־
שפטים, כמי שממונה על ביצוע חוק הלשכה,
מצדיקה לתת עדיפות ברורה לנושא זה מתוך
רגישות מיוחדת לזמן החולף.
שרת המשפטים אמרה בראיון ל"עורך
הדין" בהקשר של מסקנות הדו"ח
ששינויים בחקיקה ראשית הם עניין של
שנים, תלויים בגורמים רבים, והדבר קל
יותר לביצוע בדרך של תקנות או כללים
למשל. האם את מקבלת את הגישה הזו
וסבורה שיש חשיבות לאמצעים?
אני מתקשה להסכים להנחה שה
־
ליך חקיקה דחוף מבחינה עניינית צריך
להימשך שנים. מערכת החקיקה די משוכ
־
ללת לקבוע לעצמה סדרי עדיפויות בלוחות
זמנים כאשר הדבר מוצדק באופן ענייני.
והיו דברים מעולם; נושאים שראו אותם
כדחופים באמת קיבלו טיפול מיידי, מהיר
ויעיל. השאלה אינה אם חקיקה אורכת
שנים רבות, אלא איזה מעמד של עדיפות
נותן לה הגורם האחראי להניע את גלגלי
המערכת. במקרה זה הגורם האחראי הוא
משרד המשפטים.
אשר לשאלה איזה אמצעי הוא היעיל
ביותר להסדרת הרפורמה - לעניין זה אני
מתייחסת באדישות מסוימת, מפני שבעיניי
אין משמעות למהות האמצעי שננקט. אם
אפשר לנקוט אמצעי חקיקתי יעיל ומהיר
יותר, מובן שעדיף לנקוט אותו. הדבר הח
־
שוב הוא להביא להסדרה מהירה של הר
־
פורמה כמבנה כולל, ולהימנע ככל האפשר
מפירוק ההמלצות לגורמים ומאימוצם
באופן סלקטיבי, מחשש שדבר כזה עלול
לשבור את האיזונים הפנימיים שההמלצות
כמערך כולל התכוונו להשיג. אני כמובן
בר במשילות יביא לבסוף גם להתייחסות
רצינית לכל הסוגיות החשובות האחרות
המצויות על סדר היום וממתינות לבירור
או ליישום.
במסגרת הוועדה שקלתם גם גישה שק
־
ראה לבטל את הלשכה, ובכל זאת הגעתם
למסקנה שיש לה חשיבות.
אחת השאלות הראשונות שהתלבטנו
בהן הייתה אם יש הצדקה להמשך קיומה
של לשכת עורכי הדין כגוף סטטוטורי
ואוטונומי, שהוקנו לו בחוק סמכויות רח
־
בות וחובה על עורכי דין להשתייך אליו
כתנאי לעבודתם במקצוע. למעמד מסוג
זה אין אח ורע בשום ארגון מקצועי אחר
במדינה. השאלה עלתה לאור הערכים של
חופש העיסוק ובעיקר על רקע המשברים
הפנימיים, המעלים גם הם את השאלה אם
יש הצדקה להמשיך להעניק ללשכה את
מעמדה המיוחד. אם אמנם היא ראויה למ
־
עמדה, ומה ייחודה על פני שאר הארגונים
המקצועיים - מהנדסים, רואי חשבון, רו
־
פאים ועוד. התלבטנו בכך והגענו למסקנה
שבשלב זה לא יהיה נכון להציע שינוי במע
־
מד הלשכה. כפי שכבר ציינתי, הלשכה היא
התארגנות מקצועית האמורה לקדם את
ענייניהם של עורכי הדין וכן לדאוג למעמדו
של המקצוע על כל הכרוך בכך, אבל יש לה
תפקיד חשוב אחר, כגורם בעל משקל במ
־
שטר החוקתי במדינת ישראל.
בתקופה שחוקק חוק לשכת עורכי הדין,
בתחילת שנות ה־06, נחזתה לשכת עורכי
הדין כענף של הרשות השופטת וכגורם
שיש לו מעמד והשפעה בכל נושא ציבו
־
רי־חברתי בעל חשיבות. ובאמת, הלשכה
בשנותיה הראשונות של המדינה הייתה
גורם בעל קול חשוב במהלכים ציבוריים
מהותיים. הוועדה סברה שאין מקום לבטל
את מעמדה המיוחד של הלשכה בלי לנסות
להחזיר עטרה ליושנה. הפיכת התארגנות
עורכי הדין לוולונטרית פירושה לתת אפ
־
שרות לקיום ארגונים וולונטריים שונים
ומגוונים של עורכי דין, דבר שעלול לפורר
סוערות בלשכה, והיו מצבים של מתחים
קשים ולעומתיות במוסדות הלשכה, אבל
הם לא הגיעו לגבהים ולעוצמות שאנחנו
רואים כיום. המשבר כיום פוגע פגיעה קשה
בתפקוד הלשכה, בביצוע פעולות החובה
שלה, ובעיקר במעמדה ובמעמדו של מקצוע
עריכת הדין בעיני הציבור.
עיקרו של כתב המינוי לוועדה היה בה
־
גשת הצעות לפתרון המשבר התפקודי ולא
בטיפול בסוגיות אחרות הקשורות בפעילו
־
תה של הלשכה, אשר חשובות ככל שיהיו,
הן אינן קשורות במישרין ללב המשבר.
התפקיד המרכזי שלנו היה להציע פתרונות
לבעיית המשילות הפנימית בלשכה ולהח
־
זירה לתפקוד תקין, בהנחה שפתרון המש
־
נוצרה מציאות מטרידה של
פעילות לא מתואמת ומתחרה
של גורמים שונים בלשכה,
ללא מבנה ארגוני מסודר
וללא כיבוד כללי היררכיה
מוסדית ועקרונות בסיסיים
של דמוקרטיה מוסדית
מקווה ששינויי החקיקה לא יתבססו על
תשתית מבנית שונה מזו שהוועדה הציעה
לאחר לימוד מעמיק של הסוגיות הן במי
־
שור המשפטי והן במישור הפרקטי, מתוך
ניסיון לשמר ככל האפשר את הקיים ולתקן
רק את מה שחיוני ביותר לשנות.
"פגיעה קשה בתפקוד הלשכה"
האם בעיית המשילות בלשכה, או ליתר
דיוק היעדר המשילות, היא לב העניין
וממנו נובעות כל הבעיות האחרות, או יש
בעיות נוספות?
הוועדה התמנתה על רקע המשבר העמוק
בתפקוד ובמשילות שמתרחש בלשכת עור
־
כי הדין זה כמה שנים. היו גם בעבר תקופות
יוני 4102
עורך הדין
׀
70
הראיון
עם השופטת בדימוס אילה פרוקצ'יה
"אי אפשר לתת לגורם..."
