סדר יום
דעות המיעוט והרוב של השופטת עדנה ארבל
פרישת ארבל
שהקל במידת מה בעונשם של עברייני מין. כך, בע"פ
(8002.7.03) ציינה
פלוני נ' מדינת ישראל
11750/04
ארבל כי "אין הנסיבות לקולא בעניינו של המערער,
לרבות העובדה שהוא מוצא עצמו נפגע מהמחסור
במשאבים המתאימים בשירות בתי הסוהר לעניין
הטיפול השיקומי, מצדיקות את העמדת ציבור הקטי
־
נות בסיכון. ראויות הן להגנת בית המשפט לא פחות
משראויות זכויות המערער להגנה". בע"פ 90/40401
(2102.4.1) התנגדה השופטת
פלוני נ' מדינת ישראל
ארבל לעמדת הרוב שהפחית את עונשו של נאשם
שהורשע בביצוע עבירות מין ואלימות על רקע פדו
־
פילי ב־92 ילדים מ־92 שנות מאסר בפועל ל־42 שנים.
ארבל ציינה כי "תקיפה מינית רומסת את כבודו של
הקורבן, קל וחומר כאשר מדובר במספר גדול של קו
־
רבנות קטינים חסרי ישע ונעדרי הגנה... שאז הפגיעה
קשה שבעתיים... העונש שהושת על המערער חמור
הוא ביותר כחומרת המעשים, היקפם ותוצאותיהם.
הקלה בעונשו עשויה לפגוע במסר הברור והחד־מש
־
מעי... של הרתעה וענישה מחמירה".
לעומת ההחמרה עם עברייני מין ואלימות ביק
־
שה השופטת ארבל, אף בדעת מיעוט, להקל בעונשן
של נשים שהרגו את בני זוגן על רקע היותן קורבנות
אורבוש
של מעשי אלימות מצידם (ע"פ 50/5581
(80.3.42)) ואף מצידם
פרישקין נ' מדינת ישראל
של גברים אחרים, באופן שהביא להתפרצותה של
מיקל נ'
תסמונת פוסט־טראומטית (ע"פ 70/9639
.))4.6.2009(
מדינת ישראל
רגישותה של ארבל לקורבנות של עבירות מין
והשקפתה כי מן הדין להחמיר במיוחד עם עברייני
מין התבטאה גם בפסק דין שביטא באופן חד - גם
כאן בדעת מיעוט - עמדה נוספת האופיינית לה:
הקפדה על סטנדרטים גבוהים של אתיקה ושל טוהר
מידות בשירות הציבורי - הן בקרב נבחרי ציבור והן
בקרב עובדי ציבור מהשורה. זהו פסק הדין בבג"ץ
אמונה - תנועת האישה הדתית לאומית
5853/07
(7002.21.6), שבו סברה ארבל
נ' ראש הממשלה
שמן הדין לבטל את מינויו של חיים רמון כמשנה
לראש הממשלה בשל הרשעתו בעבירה של מעשה
מגונה, וזאת אף שבית המשפט שהרשיע אותו לא
קבע שבעבירה היה משום קלון. כתבה ארבל: "מהו
המסר המתקבל אצל ציבור שלם - גברים, נשים וטף
- החוזים בשר מורשע בעבירת מין שבוצעה בקצינה
צעירה ותוך זמן קצר, הגם שלאחר ריצוי עונש, חוזר
למשרה שהיא לכל הפחות שווה לזו בה נשא עובר
להרשעתו, אם לא רמה ממנה? מסר שלא די שהוא
מרוקן מתוכן את ההליך הפלילי ואת הפסיקה השי
־
פוטית, אלא שהוא שוחק את ערכי כיבוד גופן, כבודן
ורצונותיהן של נשים...".
דברים נחרצים לעניין הצורך להגן, אף מעבר לג
־
דרי המשפט הפלילי, על טוהר המידות של השלטון
ועל תדמיתו כתבה ארבל, הפעם בדעת רוב, בפסק
דינה בפרשה שבה ציווה בג"ץ על הדחתם ערב הב
־
חירות לשלטון המקומי של ראשי ערים שהוגשו
נגדם כתבי אישום בעבירות שחיתות (בג"ץ 31/1294
אומ"ץ אזרחים למען מינהל תקין וצדק חברתי נ'
(3102.01.41)). וכך כתבה:
ראש עיריית רמת השרון
"מקום שאיש ציבור הנאשם בעבירות חמורות...
נשאר בתפקידו חרף ההליך המתנהל נגדו, כאילו אין
הליך פלילי מתנהל; מקום שהגורם המוסמך לסיים
[את כהונתו] או להשעותו מכהונה מוצא כי בנסיבות
אלה הוא עודנו ראוי למשרתו, נשלח מסר קשה לצי
־
בור כולו. זה מסר של זלזול בשלטון החוק, ולעיתים
התעלמות ממנו, כמו־גם של חוסר כבוד לפעולתן
של רשויות המדינה - ובראש ובראשונה של גורמי
אכיפת החוק. יש במצב זה משום מסר הרסני לאופן
בו תופש הציבור את משמעות נקיטתם של הליכים
פליליים נגד אדם ולמשקל שהוא מייחס להחלטת
התביעה להגיש כתב אישום, שהרי את נבחריו הוא
רואה מתעלמים ממנה, כאילו לא ניתנה. ... [אי העב
־
רתם של ראשי הערים מתפקידם] מעידה כאלף עדים
על תרבות שלטונית קלוקלת שאין עימה הפנמה של
משמעות התפקיד הציבורי והמחויבות לציבור". לפ
־
סיקה נוספת של השופטת ארבל, חלקה בדעת מי
־
עוט, המבטאת את המשקל הכבד שיש לייחס בהק
־
שרים ובענפי משפט שונים לטוהר מידות ולאתיקה
כהן נ' מדינת ישראל
ציבוריים ראו דנ"פ 70/78901
כהן נ' מפכ"ל משטרת
(9002.3.2); בג"ץ 60/83201
חברת החשמל
(7002.7.92); עע"ם 30/3818
ישראל
.)22.8.2010(
לישראל בע"מ נ' מועצה אזורית הגולן
ההחמרה של ארבל עם הפוגעים בטוהר המידות
משתקפת גם בדעת המיעוט שלה בע"פ 11/8548
(3102.9.11), שבו מתגלה גם
שובל נ' מדינת ישראל
רגישותה המיוחדת ליחידים ולקבוצות חלשים, רגי
־
שות המביאה אותה לעיתים לפסוק לפנים משורת
יוני 4102
עורך הדין
׀
80
