ע
ד לפרישתה מבית המשפט
העליון לפני כשלוש שנים,
השופטת אילה פרוקצ'יה לא
הסתייעה כלל במחשב. היה
אפשר לחשוב שמה שלא תרם לה בכתיבת
פסקי דין ארוכים כבר לא ימשוך את סקר
־
נותה, אלא שדווקא לאחר הפרישה ביקשה
פרוקצ'יה ללמוד פעולות מחשב בסיסיות
שיסייעו לה בשלל הפעילויות והמטלות
שבהן היא עוסקת.
בגיל 37 מנהלת השופטת בדימוס
פרוקצ'יה לוח זמנים עמוס למדי. לא לשווא
היא מגיעה יום־יום ללשכתה בקומת השו
־
פטים בדימוס בספריית בית המשפט הע
־
השופטת בדימוס אילה פרוקצ'יה עמדה בשנה החולפת באחד הצמתים המרכזיים הנוגעים
לעתיד לשכת עורכי הדין כמה חודשים לאחר שהוגשו מסקנות הוועדה הציבורית בראשותה
שקראו לרפורמה חקיקתית במוסדות הלשכה, היא מספרת מה חשבה על הגישה שהציעה
לבטל את הלשכה ("צריך לנסות להחזיר עטרה ליושנה"), מסבירה מדוע צריך להפחית את
דמי החבר ("יש כל מיני פעילויות שאין להן שום קשר למקצוע"), ומקווה כי כל הגורמים
הרלוונטיים ישלבו ידיים למען יישום הרפורמה ("העניין צריך להיות בעדיפות
צילומים: יוסי זמיר
עליונה גם אצל המחוקק וגם בלשכה")
אי אפשר לתת לגורם
כל כך חשוב בחיי החברה
הישראלית
ליפול
עו"ד שלומי שני (שמחי)
עורך כתב העת "עורך הדין"
67
׀
עורך הדין
יוני 4102
