הגשתבקשה לצו הארכה ואישורה. פטנטהוא זכות
משפטית הניתנת על ידי המדינה לממציא לזמן
קצוב, והיאמאפשרתלבעל הפטנטלמנועמכל אדם
זולתו לנצל את ההמצאה בלי רשותו או שלא כדין.
לממציא יש זכות קניינית בכוח, אך נוכח מחדל -
למשל בהגשת בקשה במועד לצו הארכה - לאמת
־
גבשת הזכות מן הכוח אל הפועל. רגע היווצרות
הזכות להגנה אחרי תקופת הפטנט הבסיסית (02
שנה) הוא יום מתן צו ההארכה. זו נקודת החיתוך,
אף אםהתנאיםשאיפשרו אתמתן הצו היו קיימים
קודםלכן. ברוחזו קבעביתהמשפטהעליון בעניינה
שלבעלתפטנטאשראיחרהאתהמועדלבקשהלצו
הארכהכי היאאינה זכאיתלצו הארכה, אףשעמדה
בתנאיםהמהותייםהחיונייםלצו.
מן העבר השני ניצבות חברות גנריות המבקשות
לפעוללהפצתתרופותמתחרות. המחוקקהתירלהן
להתחיל בפעולות ניסיוניותעוד בתקופתתוקף הפ
־
טנט, וזאת כדי שיוכלו לשווק את המוצר מיד עם
פקיעתתוקפו.
הרישום של תרופה מחייב את חברות התרופות
להציג מידע על התרופה; זהו "תיק הרישום". חסיון
) מאפשרים
Data
Exclusivity
התיק וההגנה עליו (
למעשה את המשך פיתוח התרופות על ידי החב
־
רות האתיות. רשויות הבריאות מעניקות הגנה על
תיק הרישום ומונעות את חשיפת המידע שבו, גם
אם המידע נחוץ לצורך בדיקת יעילות ובטיחות
של תרופות גנריות המצויות בהליכים ניסיוניים.
אפשר לטעון שהגנה זו צומצמה בעקבות תי
־
קון פקודת הרוקחים בשנת 5002, ונותרה בחקיקה
הסופית שאישרה אך ורק הגנה על בלעדיות שיווק
) לפרק זמן של עד חמש
Marketing
Exclusivity
(
שנים מיום רישום תרופת המקור בארץ או חמש
וחצי שנים מיום רישומה במדינה מוכרת. התיקון
האמור מונע מחברות גנריות לשווק את התרופה
בישראל בתקופה זו, אך אינו מונע את הייצור ואת
היצואלשווקיםאחרים. התיקון עשוי למנועשימוש
בעילהשל עשייתעושר ולאבמשפט כעילתתביעה
אפשרית, תוך הסתמכותעל נתוניםשנמסריםבתי
־
קי הרישום.
נוסף על כך קבע המחוקק בתיקון הפקודה תחו
־
לה פרוספקטיבית, קרי מועד רישום התרופה עשוי
לקבוע אם תזכה להגנת התיקון, ולכן מעמדן של
53
׀
עורךהדין
אפריל4102
