הגנתהסביבה
תזכיר חוקהאזוריםהימיים-היבטיםסביבתיים
התיכון (ואשר ישראל חתומה עליה) והפרוטוקו
־
ליםמכוחה, וכן אמנותגלובליותנוספות-מחייבים
כולםאתהמדינות לצמצםאת זיהוםהים ולהגן על
הסביבה הימית. לתפיסתנו אחריותה זו של מדינת
החוף אינה מוגבלת רק להוראות המוחלות ברשי
־
מות החיקוקים המופיעות בתוספות להצעת החוק.
הפעילות האינטנסיבית הנעשית בשנים האחרונות
באזורהכלכלי הבלעדי מחייבתגםהבטחהמהמדינה
הנהנית מניצול אוצרות הטבע כי האיזון האקולוגי
יישמרככלהאפשר, וכי לאייגרמו ממנהנזקיםבלתי
הפיכיםלאדם ולסביבה.
בהקשר זה צורם במיוחד ההסדר התכנוני המו
־
צע בסעיף 71 להצעת החוק, ולפיו שר התשתיות
הלאומיות, האנרגיה והמים הוא שיקבע - בה
־
תייעצותעםשרי הפנים והג
־
נת הסביבה - את התקנות
שיסדירו את תכנון השטח
ואת הבדיקות הסביבתיות
המתחייבות מן הפעילות
הנעשית בו. לדיני התכנון
והבנייה תכליות סביבתיות
מובהקות, ומכוחם הותק
־
נו תקנות תסקירי ההשפעה
על הסביבה. במקום החלה
(בהתאמות הנדרשות) של
דיני התכנון, הבנייה והרישוי
על השטח הכלכלי הבלעדי,
הועתקבהצעתהחוקההסדר
מכוח חוק הנפט 2591, לפיו לא קיים למעשה הליך
תכנוני, ואילו משרד התשתיות הלאומיות, שהוא
המשרד המופקד על פיתוח אוצרות הטבע ועל ני
־
צולם, הוא גם הגורם המנחה בדבר הבדיקות הס
־
ביבתיות הנדרשות בשלב פעולות החיפוש וההפקה
של נפט וגז, במקום המשרד להגנת הסביבה. בצורך
בהליך בדיקה כלשהו בשלב ההפקה המסחרית אין
ההצעהעוסקתכלל.
לדעתנו חייבלהיותמוסדתכנון מקצועי ורב־תחו
־
מי המסדיר אתהתכנון ואתהרישוי בסביבההימית
(כגון הוולחו"ף-הוועדהלשמירתהסביבההחופית,
לפי התוספתהשנייהלחוקהתכנון), אשרבו מאזנים
נציגיםשלאינטרסיםאחרים, אתהאינטרסשמבטא
משרד התשתיות הלאומיות, ויש בו נציגות לרשות
הטבע והגנים, לאקדמיהולארגוני החברההאזרחית.
ההסדר החוקי חייב להבטיח בחינה ראויה של הש
־
פעותיהםהסביבתיותשל השימושיםהשוניםבאזור
הכלכלי, לרבות בדיקת חלופות מיקום וטכנולוגיה,
המלצות ביחס לאמצעים הנדרשים למזעור ההש
־
פעות הסביבתיות והוראות לשיקום המקום. בחינה
סביבתית זו צריכה להיעשות על ידי המשרד להג
־
נת הסביבה, שהוא בעל המערך המקצועי המתאים
בנושאי הסביבה השונים (זיהום ים, אוויר, שפכים,
פסולת, קרינה וכיוצאבאלה). יתרהמזו, בהליך הת
־
כנוני שייקבע צריכה להיותהצגה של התוכנית ושל
מסמכי הבחינההסביבתיתלציבור וכן אפשרותלה
־
שמיעהערות והשגות.
בעבר הלא רחוק נכחהעולםבאסונותאקולוגיים
כבדים שגרמו פעילויות נפט
וגז. במפרץ ולדז שבאלס
־
קה (9891) דלף נפט גולמי
ממכלית של חברת אקסון
בהיקף של מיליון חביות,
ונגרם נזק חמור לכל פעי
־
לויות הנופש והחקלאות,
למיליארדי דגים, אריות ים,
לווייתנים ויונקים ימייםאח
־
רים ולציפורים, וזאת מלבד
נזקים ארוכי טווח לבתי גי
־
דולם. במפרץמקסיקו (0102)
התפרצה באר נפט תת־ימית
, פוצצה את
BP
של חברת
אסדת הקידוח ויצרה דליפה בלחץ גדול שהתקשו
לבלוםאותהבמשך ימיםרבים. במקרהזההייתהגם
פגיעה בחיי אדםמלבד הנזק העצום לחופים, לפעי
־
לות הנופש והחקלאות ולבעלי חיים, לצמחים ולמ
־
כלולהמערכותהאקולוגיותבאזור. הנזקיםבאסונות
אלה הסתכמו בעשרות מיליארדי דולרים. יש לציין
כי אסון מסוג זה בים התיכון עלול להיותאף חמור
עוד יותר, בהיותו יםסגור כמעטלגמרי.
בורכנו בכך שהקידוחים באזור הכלכלי הבלעדי
שלחופי ישראל מניבים, אך איתם, ונוכח השלכו
־
תיהם האקולוגיות רבות ההיקף, עלינו ליצור הס
־
דריםמשפטייםשיבטיחו הגנהמספקתעל הסביבה
הימית, כמתחייב מן האמנות הבינלאומיות ומתפי
־
סהארוכתטווחשל פיתוחבר־קיימא.
הפעילותהאינטנסיבית
הנעשיתבשניםהאחרונות
באזור הכלכלי הבלעדי
מחייבתהבטחהמהמדינה
הנהניתמניצול אוצרותהטבע
כי האיזון האקולוגי יישמר
ככל האפשר, וכי לא ייגרמו
ממנה נזקיםבלתי הפיכים
לאדם ולסביבה
אפריל4102
עורךהדין
׀
58
