לקבוצת המיעוט הקיימת קלנועית, סגוויי, קורקינט
חשמלי ואופניים ממונעים. הצעת התיקון הוגשה
בשנית ביולי 3102, לאחר שהספר יצא לאור.
שינוי אחד בחזקה הממעטת בהגדרת "תאונת דר
־
לזר נ' רשות
כים" נועד לעגן את הלכת ע"א 99/9912
שלפיה מעשה שנעשה במתכוון
הנמלים והרכבות,
כולל גם מקרה של התאבדות וניסיון התאבדות.
אנגלרד סבר מאז ומעולם כי התאבדות אינה נכנ
־
סת למסגרת השימוש ברכב
לצורכי תחבורה, וכי לא ראוי
שהמבקש להתאבד יטיל את
התמיכה במשפחתו על צי
־
בור הנהגים. לכן תיקון זה,
כמו ההלכה העומדת ביסודו,
אינם מעוררים קושי מיוחד.
שינוי נוסף נוגע למקרים
שבהם נעשה מעשה בכוונה
לפגוע, אולם הנפגעים אינם
אלה שהעושה התכוון לפגוע
בהם. בעניין לזר סבר השו
־
פט תיאודור אור שהחזקה
הממעטת חלה גם על נפגעים
לא־מכוונים, ואילו השופטת
טובה שטרסברג־כהן סברה
שהחזקה אינה חלה עליהם.
אנגלרד צידד בעמדה האח
־
רונה כי החזקה חלה רק ביחס
למי שהמעשה כוון לפגוע בו.
הצעת החוק מכריעה בפלוג
־
תא זו ומקבלת במפורש את
עמדתו של אנגלרד.
בקבוצת הריבוי בהגדרת
"תאונת דרכים" נמצאים
כיום שלושה מקרים: הת
־
פוצצות או התלקחות של רכב, פגיעה ברכב שחנה
במקום אסור וניצול הכוח המכני של הרכב בלי שי
־
נוי ייעודו. את החזקות הנוגעות להתפוצצות ולה
־
תלקחות ולניצול הכוח המכני הייתה כוונה לבטל
כבר בתחילת שנות ה־09, אך הניסיונות עלו בתוהו.
הצעת החוק מבקשת לבטל את קבוצת הריבוי כולה.
שינוי זה משתלב במגמה של צמצום העילה והיקף
החבות על פי החוק, עליה עמדתי במאמר "מהפך או
מפח? סיפורו של חוק פיצויים לנפגעי תאונות דר
־
כח 741 (4002). כל עוד צמצום
עיוני משפט
כים",
בבסיס החבות אינו מיתרגם לירידה בפרמיות, הוא
תורם בעיקר להגדלת הרווחיות של חברות הביטוח.
ביחס למושג "שימוש ברכב מנועי" מבקשת ההצעה
לחולל כמה שינויים. בין היתר היא מעגנת את ההל
־
כה שלפיה "תיקון או טיפול דרך" הוא רק זה הנדרש
במהלך הנסיעה לצורך המשך הנסיעה המיידית, וזאת
בהתאם לגישה התחבורתית
שבה צידד אנגלרד עוד לפני
שנחקק תיקון מס' 8. לחזקה
הממעטת לעניין טעינה ופ
־
ריקה מבקשת ההצעה להוסיף
שהמונח "טעינה או פריקה"
כולל פעולות הנדרשות כדי
לאפשר את הטעינה או את
הפריקה. אנגלרד מסביר כי
אף שתוספת זו פותרת סו
־
גיות פרשניות אחדות, כגון
תאונות אגב כניסה לתוך
הרכב ועלייה עליו, היא מותי
־
רה בעיות פרשנות רבות ללא
פתרון ואף מעוררת בעיות
חדשות; לכן אין בה תועלת.
הוספת דרישה לכשירות
משפטית לנוע בכביש ביחס
למכונה ניידת המצויה בק
־
בוצת הריבוי של הגדרת
"רכב מנועי" אינה אלא עי
־
גון סטטוטורי להלכת רע"א
,
אטליס נ' ישראלי
3534/97
אשר אימצה את עמדתו של
אנגלרד בעניין זה; והענקת
סמכות לשר המשפטים לע
־
דכן את קבוצת המיעוט נובעת מן הצורך בגמישות
בשל קצב ההתקדמות הטכנולוגית.
לסיכום, המהדורה הרביעית של ספרו של אנגלרד,
כמו קודמותיה, היא ספר מקיף, יסודי, שיטתי ועדכני
המרים תרומה חשובה להבנת הדין הנוהג ולביקו
־
רתו. בלי ספק מדובר בכלי עזר חיוני לכל משפטן
העוסק בתחום הרחב של פיצויים לנפגעי תאונות
דרכים.
246 עמודים ו־008,1 פסקי דין.
יצחק אנגלרד. למטה: כריכת הספר
99
׀
עורך הדין
אוקטובר 3102
