נזיקין
הערת ספרות - יצחק אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מהדורה רביעית, 3102)
סדר הנושא על ידי סעיף 6א לחוק ועל ידי התקנות
שהותקנו מכוחו. ככלל, הצדדים לתביעה לפי החוק
אינם רשאים להגיש חוות דעת רפואיות. נפגע הטו
־
ען שנגרמה לו נכות כתוצאה מתאונת דרכים צריך
לצרף לתביעה בקשה למינוי מומחה רפואי, ואם בית
המשפט מוצא ראשית ראיה לכך שנגרמה נכות הוא
ממנה מומחה בתחומים שבהם הדבר נדרש. תז
־
כיר הצעת החוק אמור לחולל רפורמה בתחום זה,
ואלה עיקריה: (1) נשיאי בתי
המשפט יוסמכו להורות על
העברת תובענה שהוגשה בה
בקשה לקביעת נכות לדיון
בפני רשם "בתיקים קלים
ולא־מסובכים". בתיקים
שלא יועברו לדיון בפני רשם
תיקבע הנכות על ידי מומחה
מטעם בית המשפט בדומה
למצב הקיים היום. בתיקים
שבהם ידון רשם יעביר הרשם
את הבקשה לוועדת מומחים
שתוכל לדון בה בדן יחיד. אם
הוועדה תקבע נכות של עד
עשרה אחוזים יקבע הרשם
את גובה הפיצוי, ואם הוועדה
תקבע נכות העולה על עשרה
אחוזים יועבר התיק להמשך
דיון בפני שופט. על החלטת
הוועדה יהיה אפשר לערור,
ועל החלטת ועדת הערר
יהיה אפשר לערער בעניינים
משפטיים בלבד לבית משפט
ר
�
לעניינים מינהליים. 2) תו
(
כב רשימת מומחים רפואיים,
וחברי ועדת מומחים, חברי
ועדת ערר ומומחים מטעם בית המשפט ימונו רק
מ
�
מרשימה זו. 3) יבוטל סעיף 6ב לחוק שלפיו ב
(
קרה שנקבעה דרגת נכות לפי דין אחר (למשל, חוק
הביטוח הלאומי), קביעה זו מחייבת. על פי ההצעה
תיקבע הנכות באופן בלעדי בהליך החדש. (4) המודל
החדש יופעל גם במסגרת בקשה לתשלום תכוף.
ההצעה נועדה להבטיח "הליך מהיר ויעיל", אך
אנגלרד סבור, בצדק, שהמרכיב הראשון יגרום דווקא
לסרבול ההליכים. קשה לראות כיצד החלפת מומחה
ממונה בוועדת מומחים - שעל החלטתה ניתן לערור
בפני ועדת ערר, אשר גם החלטתה נתונה לערעור -
עשויה לתרום לייעול ההליך. לא זו אף זו: לביטול
סעיף 6ב אין הסבר של ממש, ולא ברור כיצד הוספת
דיון בדרגת הנכות במקרים שלא דרשו זאת עד היום
תייעל את הדיון. לבסוף, בהתחשב במטרת התשלום
התכוף (עזרה מיידית לקורבן על ידי תשלום סכומים
שאינם שנויים במחלוקת),
הפניה לוועדה רפואית במק
־
רה של בקשה לתשלום תכוף
נראית משונה בלשון המע
־
טה. אם כן, המעיין בתזכיר
אינו יכול שלא לתהות אם
בכלל קיים קלקול המצריך
תיקון, ואם מנגנון כה מור
־
כב ומסורבל אכן ייתן פתרון
ראוי לבעיה, ככל שישנה.
, במהלך שנת
שלישית
2102 הגישה הממשלה את
הצעת תיקון מס' 42. כל
העוסק בדיני נזיקין ער למו
־
רכבות ולחוסר הבהירות של
ח
�
ההגדרות בסעיף 1 לחוק וי
סי הגומלין ביניהן, אשר גררו
ליטיגציה נרחבת בשאלות
פרשניות ויישומיות. תיקון
ג
�
מס' 42 נועד לפשט את הה
דרות כך: (1) בהגדרת המושג
"תאונת דרכים" תבוטל לח
־
לוטין "קבוצת הריבוי", ותנו
־
סח מחדש החזקה הממעטת
הנוגעת למעשה מכוון שלא
השפיע על השימוש ברכב. (2)
הגדרת המושג "שימוש ברכב מנועי" תוחלף ברשי
־
מת פעילויות שהן בגדר שימוש, תוך שמירת החזקה
הממעטת לעניין טעינה ופריקה. (3) הגדרת המושג
"רכב מנועי" תתוקן על ידי הוספת דרישה לכשי
־
רות משפטית לנוע בכביש ביחס ל"מכונות ניידות"
המצויות בקבוצת הריבוי, והחלפת קבוצת המיעוט
בהפניה לרשימה שבתוספת לחוק תוך מתן סמכות
לשר המשפטים לעדכנה. הרשימה הראשונית תוסיף
שינוי אחד נועד לעגן את
ההלכה שלפיה מעשה
שנעשה במתכוון כולל גם
התאבדות וניסיון התאבדות.
אנגלרד סבר מאז ומעולם
כי התאבדות אינה נכנסת
למסגרת השימוש ברכב
לצורכי תחבורה
ביחס למושג "שימוש ברכב
מנועי" מעגנת ההצעה את
ההלכה שלפיה "תיקון או
טיפול דרך" הוא רק זה
הנדרש במהלך הנסיעה
לצורך המשך הנסיעה
המיידית, וזאת בהתאם
לגישה שבה צידד אנגלרד
אוקטובר 3102
עורך הדין
׀
98
