חת השיטה. המצדדים צדקו, והביאו תועלת כלכלית
ושינוי כלכלי דרסטיים לכל ענף התשתיות בישראל.
התפתחה בישראל, והיא מופעלת
PPP
שיטת
ברוב הפרויקטים הלאומיים בענף התשתיות, למשל
מתקני התפלה, תחנות כוח ונתיבים מהירים, ולא
־
חרונה גם בפרויקטים נוספים - מעונות סטודנטים
ומרכזים מוניציפליים ברשויות המקומיות - ועוד
היד נטויה.
בין הפטיש לסדן
מנקודת המבט המשפטית, ומן הניסיון הרב מאוד
שמשרדי ואני צברנו מאז מכרז כביש 6 בייצוג של
חלק נכבד מן הפרויקטים המבוצעים בארץ ולא
־
ומן הפעילות של
PPP
חרונה גם בחו"ל בשיטת ה־
קרן תשתיות ישראל, אני יכול לומר כי דיני המכרזים
וההלכות שנקבעו במשך השנים בנושא מכרזים צי
־
בוריים אינם נוגעים במורכבות המיוחדת של מכרזי
, והדבר טעון תיקון.
PPP
מוכרז
PPP
לדוגמה, בשל היקף הפרויקטים בשיטת
ה"זוכה" הפוטנציאלי במכרזים אלה (המכונה בעגה מק
־
י
�
או "זוכה מועדף") לאחר בח
Preferred Bidder
צועית
נת ההצעות שהוגשו, אבל לפני חתימת הסכמי מימון
בין הזכיין הפוטנציאלי ובין המלווים הפוטנציאליים,
באופן שאותו "זכיין" חותם על הסכם זיכיון עם המדי
־
נה כאשר עדיין אין בידיו הסכם מימון סופי, ורק לאחר
ה"זכייה" הוא מנסה להגיע להסכם מימון כזה.
במצב דברים זה המממנים אינם כבולים בהוראות
הסכם הזיכיון שחתם אותו "זכיין" פוטנציאלי, והם
עשויים לדרוש תיקון של הסכם הזיכיון (החתום)
כתנאי למימון הפרויקט המדובר.
בסיטואציה זו נמצא הזכיין בין הפטיש לסדן,
שהרי ללא מימון לא יוכל לבצע את הפרויקט (שכבר
התחייב בביצועו בהסכם עם המדינה), ולעומת זאת
המדינה תטען בצדק ששינוי הסכם הזיכיון פוגע
בעקרון השוויון - שהוא אחד העקרונות המרכזיים
בדיני המכרזים - ופגיעה זו עלולה לגרום לביטול
ה"זכייה" ואף לביטול המכרז כולו, ולראיה הסאגה
של הרכבת הקלה בתל אביב.
בתי המשפט והצדדים להסכמי הזיכיון הרלוונ
־
טיים התמודדו ומתמודדים עם בעיה זו, ועדיין אין
לה פתרון חד־משמעי. הפתרון יכול לבוא באמצעות
הכנסת פרק מיוחד בחוק חובת המכרזים שיקבע
עקרונות מיוחדים לפרויקטים לאומיים בשיטת
, שמצד אחד ישמרו על העקרונות הבסיסיים
PPP
של דיני המכרזים ומצד שני יתאימו אותם לשיטת
. על כך במאמר נפרד.
PPP
הכותב ומשרדו מייצגים את
חברת "דרך ארץ"
צילום: פלאש 09
. כביש 6
PPP
פרויקט
95
׀
עורך הדין
אוקטובר 3102
