במקרים של השחתת רכוש).
אך בפסק דין קצר ואלגנטי שניתן באביב האחרון
)24.4.13 ,
מדינת ישראל נ' ראס
(עמ"י 31-40-43832
גילה השופט משה סובל מבית המשפט המחוזי בי
־
רושלים בהירות ונחישות גדולה יותר מזו של שופטי
בג"ץ בהגנה על שוויונן של נשים, והפך את הדיון מן
סגר השיח המשפטי את תפילתן
ִ
היסוד; אם עד כה מ
של נשות הכותל כפרובוקציה טורדנית, הרי השופט
סובל קובע כי מי שמפר את הסדר הציבורי אינו נשות
הכותל אלא ציבור המתפללים והמתפללות הנוקט
אלימות כלפיהן. על כן ציבור זה הוא הטעון ריסון
ולא הנשים המתפללות לפי מנהגן. בדיון על התנאים
לשחרורן ממעצר של ארבע מתפללות קבע השופט
סובל בין השאר כי העצורות לא הפרו את תקנות
המקומות הקדושים, האוסרות על עריכת טקס דתי
שלא על פי מנהג המקום הפוגע ברגשות ציבור המ
־
תפללים כלפי המקום. בקריאה מדוקדקת של פסיקת
בג"ץ מוצא השופט סובל כי שופטי בג"ץ קבעו שאין
לקדש את הסטטוס קוו ביחס למושג "מנהג המקום",
ולכן אין לקבוע כי המתפללות ערכו טקס דתי שלא
על פי מנהג זה. בקביעתו ביטא השופט סובל תפי
־
סה נכונה של מושג המנהג. תרבות ומנהגים, מעצם
טיבם, אינם מאובנים. מנהגיהם שואבים את כוחם
דווקא בשל יכולתם להתאים את עצמם לעמדות
משתנות, לתפיסות ערכיות מתפתחות ולריבוי קו
־
לות בתוך חברה נתונה. כשם שמושגים כגון "תקנת
צילום: פלאש 09
"פגיעה בזכותן של המתפללות לשוויון". נשות הכותל
85
׀
עורך הדין
אוקטובר 3102
