חלות בבתי משפט שלום ומיעוטן מוחלות בבתי
המשפט המחוזיים. כך למשל, ביטול האישום יכול
להיעשות עם התביעה (מחוסר אשמה, חוסר ראיות
או חוסר עניין לציבור) אולם גם עם בית המשפט
(בטיעונים כגון הגנה מן הצדק, הפליה, כתבי אישום
סותרים, טענות מקדמיות). כך התגבשה בבתי
משפט שלום פרקטיקה של ביטול אישום או הסכמה
להימנעות מהרשעה המותנית בתרומה של הנאשם
(בבתי משפט מסוימים תוך התניה בתשלום הוצאות
משפט לקופת המדינה); עיכוב הליכים על ידי היועץ
המשפטי לממשלה; עיכוב הליכים המותנה בביצוע
שירות לתועלת הציבור; הגשת תסקיר ללא הודיה
בהתאם להוראות היועץ המשפטי לממשלה או בא
י
�
כוחו אף ללא הודיית הנאשם (תקנה 4 לתקנות ש
רות המבחן); התחייבות ללא
הרשעה (מבלי לקבל תסקיר)
עם או בלי תרומה וכן עם או
בלי הוצאות משפט; אי הר
־
שעה בכפוף לפיצוי למתלונן.
לאחרונה נתקבלה חקי
־
קה חדשה ומבורכת שע
־
ניינה הסדר מותנה לסגירת
תיק, והיא מסדירה ומרחיבה
רבות מהפרקטיקות אשר
נהגו טרם כניסתה לתוקף.
המחוקק סימן בכך את המ
־
גמה שבה לא כל עניין פלילי, בעיקר בעבירות קלות
ערך, צריך להסתיים בהרשעה ובסטיגמה פלילית.
אפשר לראות בכך המשך מגמה מצד המחוקק נגד
פליליות היתר והכתמתם של נאשמים רבים, המת
־
ווספת להגנת זוטי דברים (המאפשרת לבית המשפט
לבטל אישום קל ערך שפגיעתו בערך החברתי המוגן
קטנה) ולטענת הגנה מן הצדק.
מנתוני הסנגוריה הציבורית עולה כי במחוז תל
א
�
אביב והמרכז הסתיימו ענייניהם של כ %32 מהנ
־
שמים בימי מענים מרוכזים באי־הרשעה או בביטול
א
�
האישום, ובמחוז הדרום מדובר על כ %52 מהנ
־
שמים.
הסתמכות על סעיף 67 לחוק העונשין
נימוק נוסף לצורך בשינוי ההלכה הנוהגת לפי
הלכת כתב אפשר לראות גם לאור התיקון בסעיף
67 לחוק העונשין (תיקון מס' 401, התקבל ביום
01.2.8). סעיף זה מעגן לראשונה בחקיקה ראשית
את האפשרות שלא להיות מורשע יותר מפעם אחת:
"התחייב אדם לפי סעיף 27 להימנע מעבירה, ולאחר
מכן בית משפט הרשיעו בעבירה שהתחייב להימנע
ממנה או קבע כי הוא ביצע את העבירה כאמור אך
לא הרשיעו, יצווה בית המשפט שהרשיע או שקבע
כאמור, על תשלום סכום ההתחייבות...".
אמנם הרישא של התיקון אינה מפרטת אם
ההתחייבות הראשונית הייתה עם או בלי הרש
־
עה, אולם מפנה היא לסעיף 27 ולא למי מסעיפיו
הקטנים. במילים אחרות, מקום שהנאשם התחייב
להימנע מעבירה ללא הרשעה, המחוקק מאפשר
לקבוע לאחר מכן התחייבות נוספת ללא הרשעה
תוך חילוט ההתחייבות המ
־
קורית שנתן הנאשם. היות
שהלכת כתב נתקבלה בשנת
ר
�
7991, כאשר רשת האינט
נט רק החלה לצבור תאוצה,
ומאז ועד לתיקון סעיף 67
לחוק העונשין חלפו להן 31
שנה, מן הראוי לתת לתמו
־
רות החברתיות מחד גיסא
ולשינויי החקיקה התואמים
להן מאידך גיסא את מקומם
הראוי בפסיקת בתי המשפט.
משמעות פומביות הדיון בעידן האינטרנט
חוק המרשם הפלילי נועד בין היתר להבטיח אפ
־
שרות שיקום אמיתית לעבריינים ששילמו את חובם
לחברה, ובשל כך הוא גם נקרא "תקנת השבים". אולם
נשמעת ביקורת המעלה קשיים בנוגע להשגת מטרת
השיקום. חוק המרשם הפלילי מאפשר לאדם להת
־
מרק מהשלכות עברו הפלילי רק בחלוף שבע שנים
לפחות מריצוי העונש (תקופת ההתיישנות בחלק
מהמקרים על פי המבחנים המפורטים שם), וגם אז
נותרו לו לפחות עשר שנים עד למחיקתה. השיקום
בחוק המרשם אינו חל דווקא בתקופה הקריטית
ביותר עבור העבריין - התקופה שבה מסתיים ריצוי
העונש. בתקופה זו נדרש המורשע למצוא עבודה,
לשקם את חייו ולהיקלט מחדש במסגרות חברתיות.
דווקא בתקופה זו, וגם אם ניסיונות השיקום כנים,
הצורך בהוכחת הנזק
הקונקרטי למורשע והוכחתו
במסמכים רשמיים ודאיים
מקשה מאוד על ההגנה.
במקרים לא מעטים יתגבש
הנזק מההרשעה רק בחלוף
זמן ממועד גזר הדין
81
׀
עורך הדין
אוקטובר 3102
