המשפט נדרש לקבוע אם לסטות ממתחם העונש
ההולם מטעמי שיקום או הרחקה מן הציבור. (3)
קביעת העונש במסגרת המתחם - בשלב זה נדרש
בית המשפט להכריע איזה עונש ייגזר בתוך המתחם
שנקבע. בחלק זה שוקל בית המשפט שיקולי הרתעה
אישית או כללית כמו גם שיקולים אחרים שאינם
קשורים בביצוע העבירה. בשיקולים הרלוונטיים
לשלב השלישי נמנים החרטה של הנאשם, שיתוף
הפעולה שלו עם הרשויות, הנזק שהעבירה גרמה לו,
נסיבות חייו ועברו הפלילי. במאמרי "מתחמים לא
הולמים - על עקרון ההלימה בקביעת מתחם העונש
ד
�
ו' 1 (3102)) התמק
ההולם" ("משפטים על אתר
"
תי בשלב הראשון בהליך גזירת הדין, והוא כיצד יש
לקבוע את מתחם העונש ההולם.
רשימה קצרה זו עוסקת בשלב השני; מתי רשאי
בית המשפט להטיל עונש שלא במסגרת מתחם
העונש ההולם. על פי לשונו של החוק, סטייה מהמ
־
תחם מותרת מטעמי שיקום או הגנה על הציבור. עם
זאת, ישנם לדעתי חריגים נוספים לחובה לגזור את
העונש במסגרת המתחם - הסדרי טיעון ושיקולי
צדק - ובהם אתמקד ברשימה זו.
סטייה במסגרת הסדרי טיעון
פ"ד נז(1)
פלוני נ' מדינת ישראל
1958/98
בע"פ
775 (2002) קבע בית המשפט העליון כי גם אם
העונש שעליו הוסכם בהסדר טיעון אינו העונש
הראוי לפי מבחן ההלימה, יש לכבד את ההסדר
אם התביעה ערכה איזון ראוי בין ההקלה שניתנה
71
׀
עורך הדין
אוקטובר 3102
