תאגידים
הבראת חברות – תיקון 91 לחוק החברות מיום 31.1.71
דיני חדלות הפירעון בישראל אינם מוסדרים בח
־
קיקה מודרנית מאוחדת. במקום זאת הם מפוזרים
בין כמה דברי חקיקה התואמים זה לזה לפרקים,
אך בנושאים אחדים מציגים כללים כמעט סותרים.
במקורות החקיקה השונים נכללים הן חוקים העו
־
סקים במישרין בהליכי חדלות פירעון והן הוראות
חוק מתחומי משפט אחרים אשר עוסקות בסוגיות
ייחודיות לחדלות הפירעון
של החייב.
החוקים העוסקים במי
־
שרין בהליכי חדלות פירעון
הם פקודת פשיטת הרגל,
ה
�
־ תשמ"ד 4891 הנוגעת ל
ליך פשיטת הרגל של היחיד,
פקודת החברות (נוסח חדש),
תשמ"ג־3891 המסדירה את
הליך הפירוק של חברות
וחוק החברות, תשנ"ט־9991
בסעיף 053 המסדיר את הליך
ההבראה של חברות.
הן פקודת פשיטת הרגל והן פקודת החברות
חוקקו על ידי המנדט הבריטי בארץ ישראל בש
־
ס
�
נות ה 02 וה־03 של המאה הקודמת, ועל כן הה
־
דרים שבהן, אשר לא עברו תיקון חקיקתי מאוחר
יותר, אינם מתאימים למציאות החיים המודרנית.
ההוראות המצויות בפקודות הן מיושנות, לוקות
בסרבול הליכים ובסרבול
מינוחי ורוויות בדרישות
דיווח. הפקודות מרבות לע
־
סוק בשלבי הביניים בפתיחת
הליך ומנגד אינן מרחיבות די
הצורך בהסדרת מעמד הז
־
כויות המהותיות של הנושים.
הבראת חברות
בדין הישראלי
יש להבהיר את המושג
"הבראת חברה", הואיל ועל
העיקר הבריאות
בתחילת השנה נכנס לתוקפו תיקון 91 לחוק החברות. מדובר בתיקון
חשוב ובעל השלכות נרחבות על כל הצדדים הרלוונטיים בתחום הבראת
החברות, והוא מחייב הליך של לימוד והסתגלות להוראותיו החדשות.
ועדיין התיקון הוא רק צעד ראשון לתיקון הליקויים בדיני חדלות הפירעון
ובתחום הבראת החברות
עו"ד אייל בן־זקן,
משרד איתן,
שדות
&
מהולל
אייל בן־זקן
הן פקודת פשיטת הרגל
והן פקודת החברות חוקקו
על ידי המנדט הבריטי
בארץ ישראל בשנות ה־02
וה־03 של המאה הקודמת,
ועל כן ההסדרים שבהן
אינם מתאימים למציאות
החיים המודרנית
אוקטובר 3102
עורך הדין
׀
66
