בארבע עיניים
עם סגן ראש לשכת עורכי הדין זכי כמאל
מינו. עורך דין נבחן באדם שבתוכו. האדם
הוא היסוד, והמקצוע הוא סיתות לאבן
היקרה שנקראת בן אדם. אי אפשר לתת
תוארי גנאי גם אם יש ריבוי של עורכי דין
היום. אני נגד התדמית השלילית הקולקטי
־
בית שמנסים להדביק לציבור עורכי הדין".
מה צריך כדי לחזק את מה שאתה מכנה
"האבן היקרה"?
"עורך דין חייב להיות אינטלקטואל ובעל
אופקים רחבים במקצועות אחרים. הוא
צריך להיות ידען ולא רק בתורת המשפט.
סטודנט בתקופתי למד במגוון קורסים
בתחומים רבים ומגוונים כגון פילוסופיה,
פסיכולוגיה, חינוך ומדעים. מקצועות אלה
לא נלמדים היום במידה מספקת. בתי הספר
למשפטים היום יוצרים מרחב מצומצם של
ידע, ולכן באה התחושה של פיחות ברמה
ובתדמית. בהיבט הזה אני חסיד של השיטה
האמריקאית, שבה סטודנט למשפטים מגיע
ללימודי התואר לאחר שלמד מקצועות
אחרים בקולג'. ידע רחב מסייע לעורך הדין
בגישה ובהתייחסות שלו, הן לחברה ברמת
המקרו והן ללקוח ברמת המיקרו".
אינך סבור שפתיחת המכללות גרמה
לרידוד ההשכלה המשפטית ולהצפת המ
ת
קצוע?
"הייתי שותף להקמת מכללת נתניה, וע
־
מדתי לצד פרופ' דוד ליבאי ופרופ' אמנון
רובינשטיין כשהכרזנו על הקמת המכללות
למשפטים. אני לא מקבל את הביטוי 'הצפת
המקצוע'. השכלה צריכה להיות נחלת הכלל
ונגישה לכל כיס. אמרתי במסיבת העיתו
־
נאים אז, ודבריי תקפים גם היום, שהפקו
־
לטות למשפטים באוניברסיטאות אשמות
במצב שנוצר משום שהן סגרו את שעריהן
בפני אוכלוסיות שלמות כשקבעו מכסות
לקבלת סטודנטים".
האם הלשכה יכולה לעשות משהו במצב
שנוצר?
"אני רואה בלשכת עורכי הדין מוסד
שהוא חלק ממערכת אכיפת החוק. המ
־
שימה האולטימטיבית שלה צריכה להיות
פעולה בלתי פוסקת לשיפור איכות השל
־
טון על ידי הבעת דעה ואקטיביזם חברתי
במידת הצורך. לצד זה היא צריכה לפעול
כאיגוד מקצועי הדואג לחבריו בכמה מי
־
שורים. ראשית עליה למנוע פלישה לתחום
עריכת הדין. שנית עליה לפעול לפירוק
המונופולים בשוק עריכת הדין, וכאן אני
מתכוון לנתח העצום שתופסים המשרדים
הגדולים בשוק עריכת הדין, ושלישית עליה
להקנות לחבריה ידע בתחומים שאינם נל
־
מדים היום בבית הספר למשפטים אבל הם
חשובים יותר מהרבה קורסים שנלמדים
היום. אני מתכוון בעיקר לסדנאות ביחסי
אנוש ובתרבות דיבור, לא רק בבית המשפט
אלא כחלק מהתרבות של האדם".
שנינו חברים במועצת הארצית שהיא
המוסד העליון של לשכת עורכי הדין.
כשאני שומע אותך מדבר על מה שצריכה
הלשכה לעשות, אני שואל את עצמי אם
אתה מדבר על מקום אחר בעולם, נוכח
הסכסוכים הקשים בקרב נציגיה הנבחרים
בשני העשורים האחרונים.
"באנלוגיה לדברי שר החוץ של ארצות
הברית לשעבר, פרופ' הנרי קיסנג'ר: 'שלום
לא יהיה יציב אלא לאחר הסלמה במלח
־
מה'. אני חושב שההסלמה ומלחמות הק
־
בוצות בלשכה הגיעו לשיא. כל אחת ואחת
מהקבוצות עושה חושבים מחדש, כי בסופו
של דבר ההסלמה הזו לא רק פוגעת בלשכה
אלא גם באנשים עצמם.
"צריך להבין שסכסוכים הם דבר טבעי
שקיים בכל המערכות. אני מנסה להפחית
מגובה הלהבות ולהשמיע קול שהלש
־
כה אינה נחלה של מישהו. ברגע שהלשכה
תתחיל להשתחרר מעסקנות ואנשים ית
־
חילו להסתכל על הלשכה כמוסד, להבין מה
הם תפקידיו ומה עלינו לעשות כדי להגשים
את יעדיו - אז נצליח למלא את כל המשי
־
מות שנבחרנו למלא למען חברינו והחברה
שבה אנחנו חיים".
מי הדמות שהשפיעה עליך ביותר בעולם
המשפט?
"שני אנשים השפיעו עליי רבות בחיי
המקצועיים, הראשון בהם הוא ידידי ואחי
הנשיא בדימוס אהרן ברק, אותו פגשתי
לראשונה ביומי הראשון כסטודנט למשפ
־
טים באוניברסיטה העברית. הייתי הראשון
בדליית אל־כרמל שהתקבל ללימודי מש
־
פטים. ברק ראה אותי מסתכל על הבניין
ושאל אותי מי אני. לאחר שסיפרתי לו
עליי ומאיפה באתי והוא הבין שאני הולך
לגור בבית מלון עד שאמצא דירה לשכור,
הוא הזמין אותי לארוחת ערב בביתו. מאז
התפתחה בינינו קרבה של אחים, והשיחות
הרבות שניהלנו השפיעו עליי מאוד וגרמו
לי לאהוב את המקצוע, ולהאמין שבאמצ
־
עות הכלים המשפטיים אפשר להגיע לצדק
ולשוויון.
"האדם השני היה השופט המנוח יואל זו
־
סמן, שהציע לי בשעתו להיות שופט. שא
־
לתי אותו מה הקריטריונים למינוי שופט,
והוא ענה לי: 'אני רוצה שופטים שהם בני
אדם'. התשובה הזו שלו מלווה אותי בכל
הופעה בבית המשפט".
עורך דין חייב להיות אינטלקטואל
ובעל אופקים רחבים במקצועות
אחרים. סטודנט בתקופתי
למד במגוון קורסים בתחומים
שלא נלמדים היום במידה
מספקת, ולכן באה התחושה
של פיחות ברמה ובתדמית
יש לי יסוד להאמין שבמקום
שיש אי ודאות מבחינת קביעת
ערכים שהם בעיניי טבעיים,
למשל השתייכות למדינה,
המערכת המשפטית ובראשה
שופטי בית המשפט העליון
תיתן את ההחלטה הראויה
במוקדם או במאוחר
אוקטובר 3102
עורך הדין
׀
58
