תאגידים
הבראת חברות – תיקון 91 לחוק החברות מיום 31.1.71
השלב הראשוני של הליך ההבראה, אך שלב זה זקוק
להשלמה משפטית ומעשית.
ש
�
תוכנית המובאת לאישור מ
תוכנית הבראה -
פטי ואשר תחייב את החברה ואת נושיה (למעשה
מדובר בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין),
והיא המטרה הסופית של הליך ההבראה כולו. תוכ
־
נית הבראה מתגבשת על פי רוב במשא ומתן המת
־
נהל בתקופת ההבראה, קרי לאחר שניתן צו הקפאת
הליכים (יש תוכניות הבראה המתגבשות גם מחוץ
לכותלי בית המשפט, בלא הליך הבראה רשמי) והיא
מורכבת משני חלקים עיקריים: חלק כלכלי־עסקי
המתווה תוכנית פעולה עסקית להמשך דרכה של
החברה ואשר נכללים בו בין היתר אפיקי הפעילות
העתידיים של החברה, וחלק
משפטי העוסק בין היתר
בהגדרת זכויות הנושים של
החברה, באופן פירעון החוב
כלפיהם, בשיעור חובו הפ
־
רטני של נושה ובעדיפותו
על פי דין, במועדי התשלום
ובהוראות בדבר אי עמידה
בתוכנית.
הבהרת המושגים האמו
־
רים לעיל היא הכרחית,
הואיל והן בדין והן בפרק
־
טיקה יש אי בהירות הגורמת
לעיתים לשימוש לא מדויק
בהם.
כאמור, הליך הבראת
חברה מוסדר כיום בסעיף
פ
�
053 לחוק החברות ובתקנות החברות (בקשה ל
שרה או הסדר), תשס"ב־2002, ועד לאחרונה סעיף
זה היה דל ביותר ולא פתר את סבך השאלות המ
־
שפטיות המתעוררות בהליכי הבראה (למעשה הוא
התמקד מבחינה מהותית רק בהסמכת בית המשפט
לצוות על הקפאת הליכים ובאופן אישור תוכנית
ההבראה).
ביום 31.1.71 נכנס לתוקפו תיקון מס' 91 לחוק
תיקון 91), אשר נועד
החברות, תשנ"ט־9991 (להלן:
לפתור כמה מהסוגיות בתחום הבראת החברות - הן
סוגיות שכבר הוסדרו בפסיקה הענפה שהתפתחה
במהלך השנים האחרונות ונמצא שיש חשיבות לעגן
אותן בחקיקה כדי להקנות ודאות, והן סוגיות שטרם
הוסדרו בפסיקה.
עיקרי תיקון 91
• הקניית כלים סטטוטוריים אפקטיביים יותר לה
־
תערבות בהליך גיבוש ההסדר - במסגרת זו קובע
תיקון 91, בין היתר, כי שומה על בית המשפט
להורות על קיום אספה נפרדת לנושים בעלי עניין
ו
�
ף משות המובחן באופן מהותי מעניינם של יתר הנ
שים. בתוך כך אימץ המחוקק באופן חלקי בלבד את
הנוהג אשר השתרש בפסיקה ומורה על סיווג הנושים
לאספות סוג בהתאם לסולם הנשייה הקנייני. שנית,
המחוקק אימץ לראשונה את עקרון הכפייה שמקורו
Bankruptcy Reform Act
ב־
האמריקאי (ובפרט
of
1978
), אשר מקנה
Chapter
ב־11
לבית המשפט את הסמכות
לכפות הסדר על אספות נו
־
שים המתנגדות לו. זאת בכ
־
פוף לשני תנאים: הראשון
ח
�
ב מחיי כי לכל הפחות מ
צית מערך הנשייה המצטבר
בכל אספות הסוג אישר את
הסדר החוב, והתנאי השני
דורש שבית המשפט ישת
־
כנע, על בסיס הערכת שווי
של מומחה מטעמו, כי ההס
־
דר הוגן וצודק כלפי אספות
הסוג אשר התנגדו לו. בדרך
זו שואף המחוקק להגביר את
הביקורת השיפוטית על הסדרי החוב ולמנוע התנה
־
לות סחטנית.
עיגון בחוק של מנגנון
•
ההגנה ההולמת - נושים מובטחים שראו את עצמם
נפגעים מהקפאת הליכים יכלו עד כה לבקש מבית
המשפט "הגנה הולמת". מונח זה היה כללי, ללא פי
־
רוט של ערך ההגנה ההולמת ומשמעותו המעשית.
בתי המשפט אמנם התחשבו בנושים, אך לא פית
־
חו מתודולוגיה מסודרת. החוק החדש קובע בצורה
ברורה ומסודרת מהי הגנה הולמת וקובע את האיזון
בין ההגנה על הנושים המובטחים ובין האינטרס
להבריא את החברה שבהקפאת הליכים. בין השאר
התיקון מבקש למשל
לאותת למנכ"ל של חברה
במצוקה שהוא יכול להמשיך
להחזיק במושכות הניהול
גם אחרי שהחברה תקבל
הגנה מפני נושים, אם בית
המשפט שוכנע כי הדבר
יסייע להבראתה. אך יש
גם מנגנון הגנה; לצד בעל
המשרה ימונה מפקח
מטעם בית המשפט
אוקטובר 3102
עורך הדין
׀
68
