- page 51

להגיש את התלונה. מדוע מספר התלונות
של עורכי הדין גדל? כי גם עורכי הדין הת
־
חילו להפנים את זה שיש כתובת, וזה לא
היה בעבר.
שני: מה אתה חושב על מערכת המשפט
באופן כללי?
אנחנו יכולים להתגאות במערכת המ
־
שפט שיש לנו, אבל ישנם שופטים מעטים
שמקלקלים את השורה, והמקרים האלה לא
נשארים רק באולם שלהם. זה כאש בשדה
קוצים, זה פוגע במערכת כולה.
פני־גיל: אם כן, לא ראוי לנקוט כלפי
אותם שופטים ספציפיים, שהם המיעוט
שבמיעוט, צעדים קשים יותר, למשל לה
ת
עביר אותם מתפקידם?
אין היום משנה סדורה לטיפול בתלו
־
נות שנמצאו מוצדקות. אני לא אומר שאם
הנציב קבע שהתלונה מוצדקת צריך "לת
־
לות" את השופט הזה. ישנם מקרים קלים,
אפילו קלי ערך, אבל ישנם מקרים חמורים
יותר, וישנם חמורים עוד יותר. על הסקאלה
הזאת צריך לקבוע מה המערכת עושה עם
אותם שופטים. האם היא רק אומרת "נו־נו־
נו"? האם היא צריכה להעמיד לדין משמע
־
תי? להדיח את השופט מכהונתו?
פני־גיל: אז מה אתה מציע?
אני מציע שיהיה מנגנון במערכת שיקבע
מה עושים במקרה כזה.
שני: ניסית להעלות זאת לפני הגורמים
הרלוונטיים במערכת המשפט?
תפקידי מסתיים בכך שאני נותן החלטה.
אני לא רודף את השופט. כפי שאמרתי,
מטרת עבודתנו היא לתקן ליקויים. המע
־
רכת צריכה לטפל בשופטים, ואני לא בא
למלא את תפקיד המערכת.
פני־גיל: היו מקרים שהמערכת לא טיפ
ת
לה בהם כראוי?
כן, היו מקרים שהמערכת לא טיפלה
כראוי. אני מבין שלדעת מי שהסמכות
בידו להחליט זה היה בסדר, אבל אני מביע
את דעתי ואומר כי היו מקרים שלא טופלו
כראוי.
"פרשת אלשיך? לא עונה"
פני־גיל: מאחר שאתה מנוע מלהגיב על
מקרים ספציפיים, אציג ברשותך את המ
ת
קרה הספציפי של השופטת אלשיך. האם
הטיפול של המערכת במקרה זה מניח את
דעתך?
אתה שואל אותי אם המקרה הזה נכלל
במקרים שאמרתי שלא טופלו כראוי?
פני־גיל: זאת השאלה.
והתשובה היא פשוטה, אני על השאלה
הזאת לא עונה.
שני: האם בחלק מאותם מקרים לא
הבינה המערכת נכון את החלטתך או הע
ת
דיפה להחליט אחרת?
מה שקובע לדידי הוא ההחלטה שלי. אם
מישהו חושב שהפרשנות היא כזאת או
אחרת, אני לא אחראי לכך. אני משתדל
לומר את הדברים בצורה הברורה והבהירה
ביותר. אני לא מדבר בכפל לשון. בהחלטו
־
תיי אני מדבר בלשון ברורה וחד־משמעית.
לא תמצאו התחכמויות בהחלטות שלי.
והחלטת הנציב היא שקובעת.
שני: אבל אחרי שאתה כותב את החל
ת
טתך ומגיע למסקנה למשל ששופט לא נהג
כראוי, אתה לא כותב אם לדעתך צריך לה
ת
עביר אותו מתפקידו. את זה אתה משאיר
למערכת.
נכון.
שני: כלומר אולי הלשון ברורה, אבל היא
לא ברורה עד הסוף כי היא לא אומרת מה
צריך לעשות.
לא, היא ברורה. אני מסיים את תפקידי
בכך שאני כותב החלטה ברורה. אתה שואל
מה עושים בעקבות החלטתי הברורה.
שני: הסמכות של הנציב להמליץ לווע
ת
דה לבחירת שופטים לסיים את כהונתו של
שופט קיימת בחוק.
הסמכות קיימת, אבל אני לא חייב לה
־
שתמש בה תמיד. אני חושב שבכל תקופת
כהונתי, מתוך כ־000,5 תלונות היה מקרה
אחד שבו עשיתי שימוש בסעיף הזה.
פני־גיל: למה לא להשתמש בסמכות
אם מישהו חושב שהפרשנות
היא כזאת או אחרת, אני לא
אחראי לכך. אני משתדל
לומר את הדברים בצורה
הברורה והבהירה ביותר. אני
לא מדבר בכפל לשון אלא
בלשון ברורה וחד־משמעית
לעורכי דין יש בעיה מסוימת
להגיב לתלונה על שופט, ואני
מבין אותם. לא פעם אנחנו
צריכים להזכיר לעורך הדין
שהוא חייב לנו תגובה. היו גם
מקרים שעורך דין ביקש שלא
נציין את שמו בהחלטה
"שופט הוא בן אדם, אבל הוא
צריך לשלוט בעצמו". גולדברג
51
׀
עורך הדין
אוקטובר 3102
1...,52,53,54,55,56,57,58,59,60,61 41,42,43,44,45,46,47,48,49,50,...148
Powered by FlippingBook