חוקתי
הכשל בהגנה על השוויון המגדרי בישראל
אילו היו אומרים לי לפני עשר שנים שאחת
השאלות שיעסיקו את החברה הישראלית בעוד
עשור תהיה הלגיטימיות של נורמות הפרדה בין
גברים לנשים, הייתי מתקשה להאמין; הלא אלה
שאלות שמעסיקות מדינות כגון אפגניסטן, איראן
וערב הסעודית. צורות ההפ
־
ליה המגדרית שבה עסקנו
במשפט הישראלי בעבר היו
מתוחכמות ומאתגרות הרבה
יותר - הדרש ולא הפשט של
הפליה. על סדר יומנו עמדו
נושאים כגון הפליה בפרישה
לפנסיה ובהסכמים קיבו
־
ציים, זכותן של נשים לשרת
כטייסות קרב, ייצוג הולם
בשירות הציבורי והטרדה
מינית. ההתמודדות המשפ
־
טית עם שאלות אלה דרשה
חשיפה של הצורות הסמויות
של הפליה והמשגה משפטית
מורכבת. אך התפשטותן ומיסודן של תופעות הדרת
הנשים בישראל כיום מעמתות אותנו עם איום חסר
תקדים בחומרתו על שוויונן של נשים ועל מעמדן
המשפטי. אי אפשר לראות זאת כנסיגה או כחזרה
לאחור, כיוון שאין לאן לחזור; מעולם קודם לכן לא
ניצבנו מול פגיעה כה ממשית
בשוויון זכויותיהן של נשים
בישראל ולא היינו עדים
לכוחות כה אדירים הפועלים
למסד את נורמות ההפרדה
בין המינים לאזורים הולכים
ומתרחבים של חיינו. חמור
מכך: מעולם לא זכו נורמות
ההפרדה לרוח גבית דה־
פקטו מן הממשלה ואף מבית
המשפט העליון.
סיבהאחתלכךשלא זיהיתי
את הסכנה הממשמשת ובאה
נעוצה בפרשנותי המוטעית
את מידת חשיבותו של מא
־
נורמליזציה לא נורמלית
באופן סמוי ועקבי משתרשת בישראל נורמליזציה מסוכנת: הממשלה
ולעיתים גם בתי המשפט, הפרקליטות והמשטרה סומכים את ידם ואף
מעודדים את התפשטותה ואת מיסודה של הפרדה בין נשים לגברים
בתחומים גדלים והולכים של חיינו. אם לא יתרחש שינוי כיוון, אנו עשויים
להבין מה קרה פה כשכבר יהיה קשה להשיב את מצב השוויון לקדמותו
יופי תירוש
ד"ר יופי תירוש,
מרצה בכירה בפקולטה
למשפטים, אוניברסיטת
תל אביב
אם בשנות ה־08 היה אפשר
לייחס למאבקן של נשות
הכותל השלכות מוגבלות,
היום ברור שזהו מאבק רחב
הרבה יותר - על דמותה
של החברה הישראלית ועל
המידה שבה תהיה מוכנה
לקבל פגיעה בשוויונן של
נשים ובבחירותיהן
83
׀
עורך הדין
אוקטובר 3102
