קניין רוחני
חוק הסופרים - התערבות חקיקתית מהפכנית בהסכמי הוצאה לאור
רות ספרים בשיעור 01-8 אחוזים ממחיר הספר
ב־81 החודשים הראשונים מיום הוצאתו (%8 עבור
000,6 העותקים הראשונים ו־%01 עבור כל עותק
מעל 100,6), ו־61 אחוז מהתקבולים של המוציא
לאור מתום תקופה זו ועד שבע שנים לאחר מכן
ו
�
(%08 משיעורי תמלוגים אלה במקרה של ספר ביכ
רים). סעיף 3(ד) לחוק קובע כי ההסדר האמור אינו
מונע התקשרות בהסכם של תשלום כולל, אולם
מוסיף וקובע כי במקרה כזה יקוזז התשלום הכולל
לסופר מהתמלוגים המגיעים לו לפי ההסדר החוקי
החדש, בבחינת מקדמה. במילים פשוטות, אם שני
הצדדים מעוניינים לכרות הסכם שלפיו לא יהיה
כלל מנגנון התחשבנות לפי כמות המכירות, למשל
במקרה של ספר שלא מצדיק או לא מאפשר מנגנון
כזה, הם אינם חופשיים לעשות זאת משום שהחוק
מורה על קיום מנגנון התחשבנות. אם שני הצדדים
מעוניינים לקבוע מנגנון תשלום אחר, למשל תש
־
לום אחוזים נמוכים או תש
־
לום רק לאחר מכירת כמות
עותקים מסוימת או תשלום
לאחר כיסוי מלוא העלויות
של המוציא לאור, הם אינם
יכולים לעשות זאת.
שוק הספרים בישראל אינו
דומה לשוק הספרים במדי
־
נות דוברות אנגלית, צרפ
־
תית או גרמנית, שבהן מספר
הקוראים הפוטנציאליים
הוא עצום. כל ספר שיוצא
לאור בישראל נלחם על תשומת הלב של אוכלוסייה
קטנה יחסית, אך לעומת זאת האינטרסים של הסו
־
פר לא בהכרח מתמקדים בהכנסה ממכירות ספרים,
שכן חשיפה של ספר לקהל עשויה להצמיח תועלות
נוספות, כלכליות ואחרות. התערבות בחופש החו
־
זים וקביעת מחיר מינימום הקבוע באחוזים ממחירו
הנקוב של הספר עלולות לגרום למוציאים לאור לצ
־
מצם את מספר הספרים שהם מוציאים ולהתקשר
רק עם סופרים שהם בבחינת השקעה בטוחה. בדיוק
לשם כך נועד חופש החוזים - לאפשר לצדדים לחלק
ביניהם את הסיכונים ואת הסיכויים בדרך שעליה
הם מסכימים. התערבות בחופש החוזים ויצירת
אילוץ משפטי שאינו תואם את כוחות השוק הן
מתכון בטוח לצמצום מספר העסקאות ומגוון הס
־
פרים שיצאו לאור.
אלא שהוראות החוק, שהתיימרו להתערב בכו
־
חות השוק ולקבוע תשלומי מינימום לסופר, הן קלות
מאוד לעקיפה, וייתכן שהתוצאה הכלכלית שלהן לא
תתבטא רק בהקטנת היצע הספרים אלא גם בפגיעה
בסופרים פחות פופולריים.
הדרך הפשוטה ביותר שבה מוציא לאור עשוי להגן
על עצמו מהסדר תשלום חקיקתי שאינו לרוחו תהיה
לדרוש תשלום מהמחבר כתנאי לחתימה על הסכם
הוצאה לאור. דהיינו, המחוקק התערב וקבע הסדרי
תשלום לסופר שבמקרים רבים אינם מתאימים לכו
־
חות השוק, אולם לא קבע כל איסור על היפוך היוצ
־
רות ועל תשלום מהסופר למוציא לאור כתנאי סף
להתקשרות להוצאת ספר. כבר כיום נדרשים סופ
־
רים רבים להשתתף בעלויות ההוצאה לאור של ספ
־
ריהם. ברגע שהמחוקק מתערב בתנאים המסחריים
וכופה על הצדדים שיעורי
תמלוגים החורגים מתנאי
השוק, השוק עשוי להתאים
את עצמו ולבצע תיקון של
ההתערבות החקיקתית בדרך
של תשלום מראש על ידי
הסופר. קביעה של תשלומי
מינימום עלולה מטבעה לג
־
רום לפגיעה בהוצאת ספרים
שהם גבוליים מבחינת הער
־
כת המכירות הצפויות להם.
לכן, משום שהמוציא לאור
מוגבל לפי החוק החדש בהקטנת תשלומי התמלו
־
גים, הפתרון המובן מאליו יהיה דרישת תשלום מה
־
סופר. כך, במקום לעודד את השוק ולהגביר את היצע
הספרים, הוראות החוק עלולות לפגוע בהוצאה של
ספרים חדשים, מיוחדים, החורגים מהקו המסחרי,
שהמוציא לאור יטיל ספק בסיכויי ההצלחה שלהם.
דהיינו, ההוראות החדשות יפגעו בהוצאת ספרים
חדשים בין שיקוימו כלשונן ובין שייעקפו בדרך של
דרישת תשלום מהסופר, משום שגם אם ההוצאה
לא תמנע הוצאת ספרים בעלי פוטנציאל מכירות
בעייתי אלא רק תדרוש מהסופר להשתתף בסיכון
בדרך של תשלום מראש עבור הוצאת הספר, ההיצע
ייפגע משום שלא כל סופר יוכל להרשות לעצמו
נראה כי הנושא לא נבדק
בצורה רצינית, ולא ברור איך
הסדר כל כך קיצוני התקבל
על ידי הכנסת ללא דיון של
ממש. בארצות העולם, גם
באותן ארצות שעליהן ביקשו
להתבסס מציעי החוק, אין
תקדים להתערבות כזאת
אוקטובר 3102
עורך הדין
׀
102
