הערים, שעד שנות ה-07 של המאה ה-02 פעלו
בהם מפעלי ייצור ומפעלי טקסטיל עתירי עבו
–
דה. בישראל יש דוגמאות כאלו למכביר. הבול
–
טת שבהם היא קריית גת, בירת הטקסטיל של
ישראל, שבשיאה העסיקה במפעלי "פולגת"
בעיר מאות רבות של עובדים. מפעלים אלה היו
העוגנים החברתיים והכלכליים של העיר.
הסוציולוגיה האורבנית מסייעת לנו להצביע
מה
ִ
על הקשר שבין היכולת של א
של גיבורת סיפורנו לצאת לעבוד
במפעלים המרוחקים מאזורי
המגורים לבין העובדה שהם
גרים בשכנות לסבא ולסבתא,
אשר בצהרי היום אספו את היל
–
דים ממסגרות החינוך שבהן הם
למדו, והגישו להם ארוחה חמה.
כשהמפעלים הללו נסגרו בשנות
ה-08 של המאה הקודמת החל
עידן, שסוציולוגים וכלכלנים
מכנים אותו גלובליזציה. העוגן הכלכלי של
הערים הללו נשמט, והחל מעגל של הידרדרות
עירונית-חברתית. בחסות תהליכים אלה איבדו
שכונות רבות מכוחן, ושכונות אחרות התחזקו.
על רקע זה מטילים בני המשפחה על גיבורת
ת, ליציאה
ּ
סיפורנו את הכמיהה לשינוי, לניעו
הפיזית והחברתית מהשכונה.
אם כן, מטרת מאמר זה היא לצייד את הקוראים
בכלים בסיסיים מתחום הסוציולוגיה האורבנית.
במסגרתו נתוודע ליסודות התיאורטיים והמתודו
–
לוגיים העומדים במרכז המחשבה הסוציולוגית
ביחס למצב האורבני, ואף נתאמן ביישום מחשבה
זו לגבי החברה והמרחב בישראל. בחלקו הראשון
נערוך דיון על העירוניות כחלק מהפרויקט המחק
–
רי ביחס למודרניות. בחלקו השני נעמוד על חלקו
של התכנון העירוני בהתהוות העירוניות. בחלק
השלישי נעמוד על העירוניות כמערך חדש של
יחסים חברתיים שבטבורם השוני בין בני אדם.
∫¢˙·¯˙‰ Ô· Ï˘ Â˙È· ≠ ¯ÈÚ‰¢
˙¯Â˜È·Â ÔÂÈÚ
"מה שהבית הוא בעבור האיכר, העיר היא
בעבור איש התרבות" )פארק ]5291[ 4002(
הקמת בית וארגון המרחב הם רכיבים בסיסיים
של החיים האנושיים. שנותיה של המחשבה ביחס
לביתי ולסביבות המגורים הן כתולדות המין
האנושי. הסביבה המכונה עיר, אף היא אינה
חדשה, והיא מתקיימת אלפי שנים. אך תחום
הדעת המכונה סוציולוגיה אורבנית הוא עולם
דעת חדש יחסית ותלוי תרבות. הוא פרי מקום
ת.
ּ
ומסורת מחשבתית מסוימת המכונה מודרניו
הסוציולוגיה האורבנית היא פרי המהפכה המודר
–
נית, ובעת ובעונה אחת היא מתעדת ומפענחת
אותה באמצעות חקירה של אחד הסממנים המרכ
–
זים של התקופה העיר המודרנית.
את עיקר מרצם השקיעו סוציולוגים בחקירתה
של העיר המודרנית. הרעיון של ציביליזציה
מגולם בערים )וירת' 8391: 63(, ולכן ניתן לראות
בעיר סדנה בה מתהווים ה"אדם המודרני" וגנר
–
טור מרכזי להיווצרות כלכלה, תרבות ופוליטיקה
מודרניים. אם כן, העיר המודרנית והסוציולוגיה
האורבנית ארוגות זו בזו.
העיר המודרנית והמחקר החברתי המדעי ביחס
לעיר נולדו באירופה בסוף המאה ה-91, והושפעו
מתהליכים היסטוריים אשר התחוללו למן המאה
ה-61 ואילך - תנועת ההשכלה, המהפכה הצרפ
–
תית והמהפכה התעשייתית. זהו עולם ידע שעקרו
–
נותיו נכתבו בגרמנית ובאנגלית, ובמובן זה הגיו
–
נותיו נעוצים בתרבויות אלה. זהו כוחו של תחום
הדעת וזוהי גם מגבלתו המרכזית: הוא מציע כלים
משמעותיים לניתוח המצב החברתי המודרני משום
ד לנעשה בליבות המרחבים שיהפכו
ֵ
שהוא היה ע
למטרופולינים - תהליכים של תיעוש, מעבר
מהכפר לעיר, היווצרות של חלוקות עבודה חבר
–
תיות ומרחביות ועוד. הסוציולוגיה האורבנית
מיטיבה להנהיר תהליכים אלה גם כשהם מתקיי
–
מים במסגרת תהליכים מפורשים או עקיפים של
קולוניאליזם. אך יש להשתמש בה בחשדנות
בבואנו ללמוד על ערים בעולם השני והשלישי,
שכן הסוציולוגיה האורבנית נולדה מתוך צבירת
כוח, והיא מגדירה ומבטאת אותם יחסי כוח.
את המסעות הראשונים לתוככי העיר המודרנית
עשו סופרים )למשל, דיקנס(, משוררים ופילוסו
–
פים כבר במאה ה-91. במאמרו "העיר: הצעות
לחקירת ההתנהגות האנושית בסביבה אורבנית"
מודה פארק )4002: 44( לסופרים אשר אפשרו
עיון אינטימי בפעילות של האנשים בעיר. אך
לטענתו, אין די בכך, שכן העיר קוראת למחקר
חברתי אקדמי שיטתי. ואכן, השינויים החברתיים
בעיר עוררו את סקרנותם של האבות הגדולים של
הסוציולוגיה: אנגלס, מרקס, ובר וזימל.
46
‰ÏÂÎÈ ˙Á‡ ¯ÈÚ·
¯˙ÂÈ ÌÈȘ˙‰Ï
ª˙Á‡ ¢˙ÂȯÈÚ¢Ó
‰ÓÎ ‰· ÔÂÎ˘Ï ˙ÂÏÂÎÈ
¯˘‡ ¯˘˜‰ ˙¯‚ÒÓ
ÌÈ¢ ÌÈ·Ó ˙¯ˆÂÈ
˙ÂÚÓ˘Ó Ï˘
