במרחב המטרופוליני סובלים באופן מיוחד מני
–
תוק מהמערכת המטרופולינית. אולם במקרים
רבים, לאורך כבישי הגישה ליישובים, רחובותי
–
הם הראשיים ולפעמים לצידם, מתפתחים עסקים
המספקים שירותים ומסחר לכל תושבי הסביבה
- ערבים כיהודים. דרכים אלה, העוברות לרוב
בפאתי היישוב המסורתי, יכולות להיות אותן
נקודות ממשק המשורתות על ידי תחבורה ציבו
–
רית מטרופולינית, אשר תאפשרנה נגישות
לתושבי הערים הערביות, תהיינה מוקד משיכה
למקומות תעסוקה חדשים שיהיו נגישים למט
–
רופולין כולו, ותאפשרנה התפתחותה של עירו
–
ניות ערבית בישראל, לצד החלקים הכפריים
והמסורתיים יותר של ערים אלה. השקעה
במרחבים אלה יכולה לשדרג את הדימוי של
הישובים הערביים ולהוות מנוף לשילוב התע
–
סוקתי של תושביהם, ובמיוחד של נשים.
E
- מיחזור אזורי מסחר ותעסוקה ויצירת
עירוב שימושים על ידי בניית מגורים בתחומם.
אולי הפוטנציאל הגדול לשינוי ויישום של האסט
–
רטגיה נמצא באזורי תעסוקה ישנים. ב-02 השנים
האחרונות, רבים מאזורי התעסוקה הללו שינו את
אופיים ונכנסו אליהם שימושים מסחריים. בעצם
חסרים להם רק כמה מרכיבים כדי להיהפך לאזו
–
רים עירוניים תוססים: חיבור לתחבורה ציבורית
אמינה, שילוב של מגורים, אשר יעניקו חיים
למקומות אלה גם לפנות ערב, השקעה במרחב
הציבורי עצמו והתמודדות עם ניהול חניית כלי
הרכב. חיבורם לתחבורה ציבורית הוא מחויב
המציאות גם לצרכי הנגישות לתעסוקה.
מבחינות רבות קל יותר להכניס מגורים אל אזור
תעסוקה מאשר לשלב תעסוקה באזור מגורים
קיים, במיוחד לנוכח מחירי הדיור הגבוהים.
ההשקעה במרחב הציבורי תישא פירות בשדרוג
אזורים אלה מבחינת האטרקטיביות שלהם וההת
–
מודדות שלהם עם מרכזי מסחר חוץ עירוניים, אזו
–
רים אלה נוטים להיות מגוונים יותר ומעניינים
יותר, וההימצאות של מבנים תעשייתיים ישנים
מאפשרת להם להיות אינקובטורים של יוזמות
כלכליות חדשות.
ניהול חניית כלי רכב הוא מחויב המציאות כחלק
ממדיניות שיפור המרחב הציבורי, ויתאפשר גם
באמצעות החיבור לרשת התחבורה הציבורית.
F
- שמירת המרחב החקלאי והפתוח לנופש
פנאי וחקלאות במרחב מטרופוליני מתפתח.
אין
זה מספיק ליצור הזדמנויות לפיתוח אינטנסיבי
יותר של המרחב הבנוי כבר, ולהפנות את הפיתוח
למוקדים ולצירים של תחבורה ציבורית מהירה.
הפיכת קרקע משימוש חקלאי לקרקע עירונית
מאפשרת לבעלי קרקע הזדמנות חד פעמית להכ
–
פיל את ערך הקרקע עשרות מונים.
על כן, אפשרות זו קורצת תמיד ויש לנקוט את
כל הכלים המינהליים והפיסקליים כדי להפוך
אותה לפחות כדאית ולמנוע את התפשטות השט
–
חים הבנויים לשטחים אלה. אחד הכלים שניתן
לנקוט הוא העברת זכויות הבנייה הקיימות
בקרקע אל אזורי פיתוח סביב צירי ומוקדי התח
–
בורה הציבורית. כך יוכלו בעלי הקרקע הכפרית
ליהנות כפליים, הן מהמשך עיבוד הקרקע והחי
–
ים בסביבה כפרית, והן מהתנובה הכלכלית שיני
–
בו זכויות הבניה שלהם שימומשו במרחב פיתוח
סמוך. יש לנקוט מדיניות אקטיבית של הגבלת
הפיתוח בשטחים פתוחים, יחד עם מציאת תמרי
–
צים לשימור קרקע חקלאית והמשך עיבודה.
ÌÂÎÈÒ Æ¥
העולם נמצא זה 002 שנה בעיצומו של תהליך
עיור, שבו לא רק שרוב האוכלוסייה האנושית
עוברת להתגורר בערים, אלא שהאזורים הכפריים
עצמם משתנים והופכים להיות חלק מן הדינמיקה
העירונית הגלובלית. תהליך זה יגיע במרוצת
המאה הזו אל סופו, כאשר %08-07 מאוכלוסיית
העולם יגורו בערים.
הנסיבות המיוחדות של ההתיישבות היהודית
בארץ ישראל הביאו לכך שעיקר הדגש
– האידיאו
לוגי והתרבותי בציונות ניתן להתיישבות חקלאית
וליישובה של הפריפריה הארצית. למרות זאת,
40
‰È‚˯ËÒ‡‰ Ï˘ ÌÈ¢‰ Ìȯ˘˜‰‰ Ï˘ ‰Ó‚„‰ ∫≥ ¯Âȇ
˙ÂÓ˜Ӊ ·Â¯ ÈÎ ˙‡¯Ï Ô˙È Æ‰È˙ ·È·Ò˘ ¯Âʇ·
ÌȷίÂÓ Ìȯ˘˜‰ ÌȉÓ
