לשקיעה של המרחב הציבורי במאה ה-02 תרם
גם עצם השחרור של בני אדם מכבלי המעמד
החברתי, והגידול באפשרות למוביליות חברתית
על בסיס השכלה והכנסה. כיום, המעמד הכלכלי
הוא המבדיל בין אנשים שונים, ומעמד זה מתבטא
במידה רבה בבחירת מקום המגורים. עם השיפור
במעמד הכלכלי גוברת הנטייה להחליף מקום
מגורים )"משפרי דיור"( הן כדי להגדיל את שטח
המחיה ולהתאימו למשפחה שגדלה ולמשאבים
גדולים יותר, והן משום הרצון לגור ליד אנשים
הדומים לך במעמד חברתי וכלכלי. כך, בשכונות
מגורים רבות קטנים המגוון האנושי ומגוון
הפעילויות. תושבי שכונות אלה גם חוששים
מכניסה של שימושים אחרים, או של סוגים שונים
של מגורים, בגלל האפשרות שימשיכו שכבות
אוכלוסייה חלשות יותר מבחינה כלכלית.
מנגנון נוסף של הרס המגוון האנושי והחברתי
בעיר הוא עצם הצלחתם הכלכלית של אזורים
מסוימים בעיר )ג'נטריפיקציה(. הרצון של עסקים
ואנשים להתמקם בהם מעלה את מחיר הקרקע
לרמות כאלה שרק עסקים מסוג מסוים, בעלי
פערי רווח גבוהים, ואנשים אמידים יכולים
להשתקע בהם. עם ההאחדה של המרחב הציבורי,
התושבים והעסקים, המקום הופך למשעמם
ומוקדי הפעילות עוברים למקומות אחרים.
מול כשלי השוק שתוארו לעיל, ואשר גורמים
לשחיקה בעירוניות, על התכנון העירוני היה
לנווט את העיר כדי שתמשיך להיות מקום מגורים
ראוי ומוקד של פעילויות והזדמנויות. למרבה
הצער, התכנון העירוני במאה ה-02, וביתר שאת
בחציה השני, פעל ללא הבנה מספקת של תהלי
–
כים עירוניים, ותוך שימוש בדוגמות שאף החריפו
את הבעיות העירוניות שנסקרו לעיל. בהיותו
במידה רבה תגובה לתנאים הקשים ששררו בעיר
התעשייתית בשלהי המאה ה-91, אימץ התכנון
העירוני שורה של כלים אנטי עירוניים, שיצרו
אמנם מקומות שחלקם נעימים למגורים, אך חסרה
בהם הדינמיות העירונית. השילוב של דוגמות של
תכנון עירוני, יחד עם תכנון המכוון לספק את
צורכי הנגישות במכוניות, יצר סביבות מגורים
שאינן מתאימות להולכי רגל, ואשר מחייבות
נסיעה יום יומית לכל צרכי החיים. עקרונות הורסי
עירוניות אלה הם:
1. איזור והפרדה בין שימושי קרקע שונים
)
zoning
( - הפרדה זו מגדילה את הצורך בנסיעות
הנדרשות לחיי היום יום, יוצרת הפרדה בין אזו
–
רים פעילים ביום ואלו הנושבים בלילה, ומפחי
–
תה את צפיפות האנשים במרחב הציבורי, ואת
משך זמן הפעילות שבו.
2. הגבלת הצפיפות העירונית - בתחילת המאה
ה-02 חשבו כי עצם הצפיפות העירונית היא
מקור לבעיות חברתיות ובריאותיות בעיר. מחק
–
רים רבים מאז הראו שאין קשר בין צפיפות עירו
–
נית ובין פתולוגיה חברתית. נהפוך הוא, מתחת
לצפיפות מסוימת העיר מאבדת במידה רבה את
חיוניותה ויתרונותיה. למרות זאת, עדיין רווחת
בקרב אנשי מקצוע רבים, כמו גם בציבור הרחב,
התפיסה כי הצפיפות היא בהכרח שלילית,
וכמעט כל תוכנית כוללת בתוכה הגבלה של
הצפיפות העירונית.
3. ההיררכיה הפונקציונלית של הדרכים - כדי
להתמודד עם תאונות הדרכים ולהוציא תנועה של
35
‰Âψ¯·Â ®‰ÏÚÓÏ© Ô„ ˘Â‚ ÔÈ· ‰‡Â¢‰ ∫± ¯Âȇ
ÂÏÈÙ‡ ¯ÂÊÈ· ÏÂÓ ˙ȯÈÚ ˙ÂÙÈÙˆ ≠ ‰„ÈÓ ‰˜ Â˙‡·
ÔÈÏÂÙ¯ËÓ‰ Êίӷ
