בשימוש בכלי רכב פרטיים, מגבירה תהליכי
פרבור וזחילה עירונית, מעלה את הביקוש לאנר
–
גיה, מזון ומים וכפועל יוצא מגדילה את כמות
הפסולת. במקביל, המקרה הישראלי קיצוני
בהיבט של תלות במערכות אקולוגיות ובשירותי
מערכת אקולוגית מחלקים אחרים של העולם.
גודלה המצומצם של המדינה, מיקומה הגיאוגר
–
פי, העובדה כי חלקים הולכים וגדלים מהקרקע
החקלאית משנים את ייעודם
לשימושים עירוניים, בשילוב
עם הגישה הכלכלית הרווחת
המפחיתה בחשיבות השימוש
בקרקע זו לייצור מזון מקומי,
מעמידה בספק ואף בסכנה את
הקיימות במדינת ישראל בכלל,
וברמה העירונית בפרט.
לצורך קידום הקיימות העי
–
רונית בישראל, צמצום ההשל
–
כות הסביבתיות של הפעילות
העירונית וקידום איכות החיים העירונית, נדרש
בראש ובראשונה שדרוג משמעותי בהתייחסות
המדינה אל הסביבה העירונית, הבנה של חשיבות
הסביבה הזו, ומורכבות הקשרים שבין העיר לקיי
–
מות המערכת כולה בהווה ובעתיד. שדרוג זה
דורש הכרה בכך שאנו חיים, ונמשיך לחיות,
במדינה עירונית, קידום תהליך חשיבה ותכנון
אשר יראה בסביבה העירונית מפתח לקיימות
המדינה כולה, בחינת דרכים ואמצעים לקידום
הקיימות העירונית, ניתוב משאבים לקידום הקיי
–
מות העירונית על פי דפוסים אלו ועוד.
עיקר האוכלוסייה של ישראל חיה כבר כיום
ביישובים עירוניים. בחינה עירונית מנקודות מבט
אקולוגית, בנוסף לאנושית, חברתית, תרבותית
וכלכלית, יכולה לתרום לקידום איכות חיי התוש
–
בים ולאפשר פיתוח בכיוון בר קיימא בישראל.
31
ÔÂÂ‚Ó ˙˜ÙÒÓ ˙ȯÈÚ‰ ˙¢¯‰
˘Ó˙˘‰Ï ‰ÏÂÎÈ ÌÈ˙Â¯È˘
ÈڈӇΠÂχ ÌÈ˙Â¯È˘ ωȷ
Ï˘ È˙‚‰˙‰ ÈÂÈ˘ Ì„ȘÏ
ÛÂÒȇ ¨‰Ó‚Â„Ï Æ¯ÈÚ‰ È·˘Â˙
˙ÏÂÒÙ· ÏÂÙÈËÂ
