תהליכים בעלי השפעה על איכות החיים העירו
–
נית, בריאות הציבור והקיימות העירונית.
)3( הבדל נוסף בין המערכות קשור בכמות
האנרגיה והחומרים שבהם כל אחת מהמערכות
עושה שימוש. בעוד המערכת הטבעית עושה
שימוש באנרגיה המוגבלת הזמינה לה והתפתחה
על פי זמינות וכמות האנרגיה העומדת לרשותה,
המערכת העירונית עושה שימוש בכמויות גדולות
מזו של המערכת הטבעית. כיום ניתן לראות
שהערים החזקות ביותר בעולם, אותן ערים
בעלות התרומה המשמעותית ביותר לכלכלת
מדינותיהן וזו של המערכת הכלכלית הגלובלית,
צורכות כמויות אדירות של משאבי אנרגיה. לאור
מגבלת המשאבים העומדים לרשות המערכת
הטבעית, יצרו המערכות הטבעיות תהליך שיכול
להיחשב כיעיל ביותר מבחינת שימוש במשאבים
וניצולם בצורה מקסימלית.
אחד הביטויים לתהליך זה הינו
השימוש בתוצרי הלוואי )פסו
–
לת( במערכת הטבעית כמקור
)חומר גלם( שנעשה בו שימוש
במערכת עצמה. במילים
אחרות, הפסולת של אורגניזם
מסוים במערכת משמש כמשאב
לאורגניזם אחר. לעומת זאת, העיר מציגה מערכת
חד כיוונית בה משאבים נצרכים ותוצרי הלוואי
נפלטים בתחומי המערכת ומחוצה לה לסביבתה
הקרובה והרחוקה. ככל שהעיר גדולה יותר והפ
–
עילות הכלכלית בה ענפה יותר, צריכת המשאבים
וכמות הפסולת בצורותיה השונות הולכת וגוברת.
העיר כחלק ממערכת אקולוגית:
בעבר היה
העורף הכלכלי של הערים ממוקם בעיקר באזור
הסמוך להן. יישובים עירוניים הסתמכו בראש
ובראשונה על כושר הנשיאה של מערכות אקולו
–
גיות בסביבה העירונית ובסמוך לה על מנת לספק
שורה ארוכה של משאבים. שיפור באמצעי ההוב
–
לה, תהליכי גלובליזציה כלכלית וההתפתחות
טכנולוגית הנשענת על שימוש במשאבים שמקו
–
רם ברחבי העולם, הפכו במהלך העשורים האח
–
רונים עורף עירוני זה לעולמי.
הערים בתחילת המאה ה-12 תלויות במשאבים
שונים המגיעים מרחבי העולם, ערים אלו צורכות
שירותים סביבתיים ממערכות אקולוגיות מעבר
לים ומהוות בעצם חלק ממערכות אקולוגיות אלו
)
1996
Alberti
1992;
Rees
.(
במקביל, אחת המשמעויות של גידול האוכלו
–
סייה העירונית והעלייה בצריכה החומרית בחל
–
קים גדלים והולכים של העולם, היא גידול השטח
הנצרך. בדומה להרחבת שטח העורף הכלכלי,
המספק לערים את המשאבים הדרושים לקיומן,
ניתן לראות גם הרחבה של העורף המרחבי, שבו
מצטברת הפסולת שנוצרת בערים. כאשר בעבר
הצטברה עיקר הפסולת בתוך העיר עצמה )למשל,
זיהום אוויר( ובשולי העיר )למשל, מטמנות
לפסולת מוצקה(.
מפגעים סביבתיים אלה קיימים גם כיום, אך
נוסף להם יש לערים גם השפעות רבות על הסבי
–
בה העולמית ובהן: גזי חממה הנוצרים מפעילותם
של תושבי העיר תורמים להגברת אפקט החממה
העולמי, תהליך הגורם לשינוי האקלים; צריכת
משאבי דלק מחצבים על-ידי תושבי העיר גורמת
להידלדלותם העולמית; מזון ומוצרים אחרים
שתושבי העיר צורכים מיוצרים במקומות מרוח
–
קים, ותהליך ייצורם ושינועם משפיע על מערכות
אקולוגיות שאינן קשורות למערכת האקולוגית
המקומית של העיר, ועל אנשים שאינם תושבי
העיר )קיסינגר, חיים ומרינוב 4002(.
˙¯˜Ú ≠ ˙‡ȈÓÏ ‰È¯Â‡È˙‰Ó
˙ȯÈÚ ˙ÂÓÈȘ ÌÂ„È˜Ï ÌÈÈ‚ÂϘ‡
שלוש נקודות המבט שהוצגו - זו המתמקדת
במצב המערכות בתחומי העיר ותרומתה לרווחת
תושבי העיר, זו הבוחנת את המשותף והשונה בין
המערכת הטבעית לעירונית, וזו שרואה במערכת
העירונית חלק ממערכת אקולוגית רחבה יותר
מחוץ לתחומי העיר ומתייחסת לתלות ולהשפעה
28
‰Á˙Ù˙‰ ˙ȯÈÚ‰ ˙ίÚÓ‰
¯·Â‚ Íω ˘ÂÓÈ˘ ˙ÂÎÊ·
ÌÈÈÓÊ ÌÈÏÂÊ ‰È‚¯‡ ˙¯˜ӷ
ÌÈÈÏÈÒÂÙ ˙Â¯Â˜Ó ≠ ÌÈÏÎ˙Ó Í‡
