פנים | כתב עת לתרבות, חברה וחינוך - page 39

≤±≠‰ ‰‡Ó· ˙ÂÈ¯ÈÚ‰ ˙ÈÈÁ˙
מספר מגמות דמוגרפיות וטכנולוגיות בשנים
האחרונות משפיעות על הפיכת אזורים עירוניים
תוססים לאטרקטיביים יותר, לעומת מגמות
ששלטו בעולם המפותח בחמישים השנים האחרו –
נות. הזדקנות האוכלוסייה, הצטמקותו של התא
המשפחתי, כתוצאה מהמגמה של נישואין בגיל
מאוחר יותר והירידה בילודה, מעודדים חזרה אל
העיר של אנשים מבוגרים, אשר מחפשים קירבה
לשירותי בריאות ותרבות בטווח הליכה, תורמים
להישארות בעיר של צעירים, אשר מעדיפים
סביבה מרובת הזדמנויות ושירותים לילדיהם, על
פני מעבר ליישוב קטן שבו יוכלו לגור ברווחה
גדולה יותר.
התוצאה היא )בארה"ב למשל( גידול יחסי בבי –
קוש למקומות מגורים באזורים הראויים להליכה
) neighborhoods walkable (, וחוסר התאמה בין
ההיצע הקיים בשוק, ובין ההעדפות של פלחים
גדולים באוכלוסיה. בארץ, אין עדיין מחקרים
המראים על שינוי במגמת ההעדפות של האוכלו –
סייה, ונראה כי מגמת ההתפזרות של האוכלוסייה
נמשכת, לצד האטרקטיביות הגבוהה של המרכז
המטרופוליני, בין השאר בעקבות פיתוח התשתית
התחבורתית ובעיקר הרכבת. בשנים האחרונות,
ערים במרכז המטרופולין, שסבלו מדימוי נמוך
יחסי כמו חולון, בת ים ואפילו רמלה, הצליחו
לשדרג את עצמן ואת האטרקטיביות שלהן.
נראה כי הערים הוותיקות בפריפריה הארצית
ושכונות מגורים מתיישנות בערים המטרופוליני –
ות, הן אלו הסובלות במיוחד מירידה בביקושים
ומהידרדרות כלכלית וחברתית.
מאז תחילתו של עידן התקשורת האלקטרונית
ניבאו מומחים את מותה של העיר. לטענתם,
התקשורת הטלפונית והאלקטרונית מייתרת את
הצורך במפגשים בלתי אמצעיים, שהם יתרונה
העיקרי של העיר הצפופה, ומאפשרת עבודה
ממרחק והשטחה של הביקושים למקומות מגורים
ועבודה ופיזורם במרחב. בפועל, ההשפעה של
רשתות תקשורת ענפה יותר וזו של הגלובליזציה
היתה דווקא בחיזוק אותם מרכזים עירוניים המה –
ווים צמתים של חברות ותקשורת בינלאומית. על
ידי כך מרכזים מטרופוליניים גדולים הפכו משמ –
עותיים אף יותר במפת הכלכלה העולמית. מעבר
לכך, מתברר שדווקא היכולת של מעסיקים גדו –
לים להתמקם בכל מקום כמעט על פני כדור
הארץ, תורמת להעדפה של אותם מקומות המא –
פשרים לעובדים איכות חיים טובה יותר, משום
שעל ידי כך קל יותר למעסיקים אלה, במיוחד
במקצועות שבהם יש מחסור בעובדים, למשוך
לעבודה, ולהחזיק בעובדים מצוינים. יתר על כן,
במקצועות רבים, ובמיוחד אלה התלויים במידע
ובאמון, מתברר שאין תחליף למפגש הישיר
והבלתי אמצעי עם שותפים לעבודה או עם מתח –
רים, כדי להיות קרובים למידע ולמוקדי קבלת
ההחלטות, ולהיות מסוגלים להגיב במהירות.
מנגד, הולכות ומתרחבות תנועות הפועלות נגד
ההאצה המתמדת של קצב השינויים, ופועלות
להחזרת פרקטיקות מסורתיות וחיים שפויים יותר,
המתבססים יותר על איכות וניהול הזמן ופחות על
ייצור המוני והרחבת שווקים. תנועות אלה פועלות
גם הן באמצעות יצירת רשתות גלובליות כדי
לשווק את עצמן, לשאוב עידוד, להעתיק פרקטי –
קות מוצלחות ולחזק את עוצמתן הפוליטית והכ –
לכלית. אולם הן פועלות להחליש את הסטנדרטיז –
ציה וההומגניות הנוצרות על ידי השוק הגלובלי,
על מנת לחזק את הייחודיות והמקוריות של תרב –
ויות מקומיות ) http://www.cittaslow.org .(/
מאז ומתמיד אחד התפקידים העיקריים של העיר
היה לשמש מקום למסחר. הרשת הגלובלית, והא –
פשרות לקנות, באמצעות מסחר מקוון, מגוון אינ –
סופי של מוצרים בלי לצאת מפתח הבית, מהווים
ללא ספק אתגר גדול לעיר. הגידול בצריכה המק –
וונת ממשיך להיות מהיר יותר מהגידול בסך הסחר,
אך עד 4102 הוא עדיין צפוי להיות בסדר גודל של
%8 מסך כל המסחר כך שעדיין רחוק היום שהמס –
חר העירוני ייעלם עקב הגידול בסחר המקוון.
בארץ, למרות החדירה המסיבית של המחשב
והאינטרנט למשפחות בישראל, והתפוצה הגדולה
של מכשירי טלפון חכמים, עדיין מפגרת הקנייה
ברשת אחרי הממוצעים העולמיים. בין השאר, אולי
בגלל גודלה הקטן של המדינה, והיכולת להגיע
לכל חנות בנסיעה קצרה למדי. הקונים הישראלים
מעדיפים לעשות את סקר השוק שלהם ברשת, אך
לאחר מכן לעשות את הקנייה באופן פיזי בחנות.
בספרו האחרון טוען פלורידה שהמשבר הכלכ –
לי הנוכחי הוא מאותם משברים המשנים את חוקי
המשחק הכלכליים והפוליטיים בעולם, כפי שהיו
המשבר הכלכלי הגדול ב-9291, ועוד יותר ממנו
המשבר הארוך של 3781. היציאה ממשבר כזה
כרוכה בהמצאה מחדש של הכלכלה, ויחד איתה
37