פנים | כתב עת לתרבות, חברה וחינוך - page 49

בשל תנועות דמוגרפיות אינטנסיביות הלכה
העיר המודרנית ונוצרה לנגד עיניהם במהירות
רבה, וחוללה תמורות חברתיות גדולות: עוני,
תחלואה, עבודה בקווי ייצור, תורים, כסף ומסחר.
כל אלה הפכו את העיר לחידה הדורשת פענוח,
ובעבודותיהם הראשוניות על המצב החברתי
שנוצר בעיר הניחו חוקרים אלה את התשתית
התיאורטית המלווה אותנו במידה רבה עד ימינו
אלה. כמו כל תחום, גם הסוצ –
יולוגיה האורבנית זקוקה
לאבות מייסדים ולמחקר מכו –
נן, ואלה התגבשו לכדי עשייה
משמעותית בפועלה של
אסכולת שיקגו. זהו כינויה של
קבוצת חוקרים אשר פעלה
בשיקגו בתחילת המאה ה-02,
והפיקה מחקרים רבים על
העיר. לחשיבה הסוציולוגית,
אשר נעה סביב קטגוריות בסיס כמו מגדר, מעמד
ואזרחות, הם הוסיפו קטגוריה נוספת - העיר.
פורמלית, הגודל הוא קריטריון מרכזי בהגדרה
של עיר. ערים יכולות להגיע לגודל מסוים, אך
לא ל"עירוניות", על פי הגדרתה המערבית. למט –
רות סוציולוגיות, יכולה עיר להיות מוגדרת כהת –
יישבות גדולה, צפופה, קבועה והטרוגנית של
אינדיבידואלים )וירת' 0891: 04(. ההטרוגניות
של האוכלוסייה נתפסה כתנאי בסיסי לקיומה של
"עיר". לענייננו, ברצוני להרחיב בסוגיית ההט –
רוגניות העירונית.
מבחינה היסטורית, הערים היו כור ההיתוך של
גזעים, אנשים ותרבויות, ושימשו קרקע פורייה
לדיאלוגים ולמאבקים תרבותיים. למעשה, וירת'
ת היא זאת שכינסה אותםּנוֹטוען כי דווקא השו
יחדיו, וכי קבוצות שונות זקוקות זו לזו. בהקשר
זה, גם לצפיפות יש משמעות: קבוצות צפופות
נוטות להיבחן ולשמור על איזון בין רצונן לשתף
פעולה ובין האנטגוניזם שהן רוחשות זו לזו.
במסגרת פועלה של אסכולת שיקגו התגלתה
העיר כקטגוריה פורייה במיוחד, אשר הניבה תת-
קטגוריות רבות, כגון קרימינולוגיה, עוני, הגירה
ומהגרים. החוקרים במסגרת אסכולה זו גם פיתחו
רבות את לימודי האתניות, אשר לבשו צורה
חדשה )ויש יאמרו נולדו( בערים. את סוג הידע
שהם הפיקו הם כינו "אקולוגיה עירונית": חקר
הקשרים שבין ההיבטים הפיזיים לבין ההיבטים
החברתיים של העיר. גישה זו הייתה בגדר חידוש
בתקופה שבה העניין המחקרי בערים הסתכם
בשאלות של ניקוז מים ומשטר רוחות.
בניגוד למתכננים ואדריכלים, שנקודת המוצא
שלהם הייתה העירוניות המודרנית כפי שהוצגה
במניפסטים רבים, החוקרים מבית אסכולת שיקגו
עסקו בתיעוד העירוניות ובפענוחה, כפי שהיא
במציאות. הם סברו כי הערים אינן "ג'ונגל עירו –
ני", כפי שסברו רבים מבני תקופתם; בערים
מתקיים היגיון חברתי שאת חוקיו ואת הדפוסים
שהוא יוצר צריך וניתן ללמוד ללא שיפוטיות.
היה זה רגע נדיר במחשבה על העירוני שתמצי –
תו היא, המפות המצויות בידינו אינן התוכניות
של העיר, אלא המציאות של העיר. אחת המפות
המפורסמות ביותר והמזוהות עם היגיון זה היא
המודל הטבעתי של ברג'ס.
המודל הטבעתי של ברג'ס rings, Burgess (
) 1925 מציג ניתוח לגבי המרחב העירוני של
שיקגו, בו הוא ביקש לנתח את שימושי הקרקע
בשיקגו ואת המבנים החברתיים שנוצרו בהם.
באיור זה הוא הציג את מרכז העיר, את חגורת
התעשייה המקיפה אותו, ואת אזורי המגורים אשר
¯˜ÁӉ ˙È¯„ÂÓ‰ ¯ÈÚ‰
¯ÈÚÏ ÒÁÈ· ÈÚ„Ó‰ È˙¯·Á‰
‰‡Ó‰ ÛÂÒ· ‰Ù¯ȇ· „ÏÂ
˙ÚÂ˙Ó ÂÚÙ˘Â‰Â ¨±π≠‰
˙È˙Ù¯ˆ‰ ‰ÎÙ‰Ó‰ ¨‰Ï΢‰‰
˙È˙ÈÈ˘Ú˙‰ ‰ÎÙ‰Ó‰Â
47
Òß‚¯· Ï˘ È˙ڷˉ Ï„ÂÓ‰