פנים | כתב עת לתרבות, חברה וחינוך - page 56

·Â˘Èȉ ¯·ÚÓ Ï˘ ‰Ó‚Ó‰ ˙¯·‚˙Ó Ô¯Á‡‰ ¯Â˘Ú·
¯ÙÎ≠¯ÈÚ Ï˘ ˙ÂÎ˙ÓÏ ¯ÙÎ Ï˘ ˙ÂÎ˙ÓÓ È·¯Ú‰
ÌÈÈÈ· ¯ÈÚÂ
È¯Ú ˙ÁÈӈ ¯ÂÈÚ‰ ˙¢„Á˙‰
˙ÂÈ·¯Ú ÌÈÈÈ·
µ¥
‰ Ò Ó
ר א ס ם ח ' מ א י ס י
תפיסה והדימוי השכיחים של האוכלוסייה
הערבית הפלסטינית בישראל בעיני הציבור היהו
די והערבי הם שזו אוכלוסייה כפרית, המתגוררת
ביישובים כפריים ומתנהגת לפי דפוסים וסגנונות
חיים כפריים. לתפיסה הזו יש אחיזה במציאות, אך
היא אינה נכונה בכל המקרים, במיוחד היום כאשר
חלק ניכר מהציבור הערבי עבר תהליך עיור וגר
בערי ביניים -
Towns”
“Intermediate
.
ערי ביניים הן ערים שבהן מתגוררים 02-001
אלף נפש, המציעות שירותים ברמה אזורית ויש
להן תפקיד חשוב במערכת העירונית הכללית. עם
זאת, קיימת ביניהן שונות בצורת המגורים, בגודל
היישוב, במעמד המוניציפלי, בתשתיות הפיזיות
והתפקודיות ובהיבטים נוספים. כיום 11 יישובים
ערביים מוגדרים על ידי מוסדות המדינה כערים.
מטרת המאמר היא למפות, לנתח ולהסביר את
העירוניות המתפתחת בקרב האוכלוסייה הערבית
ולאפיין את עיר הביניים הערבית. העירוניות
נוצרת בקונטקסט גיאו-פוליטי, סוציו-כלכלי
שטבע את חותמו על התחדשות העיור והעירוניות
הערבית, ותרם רבות לשימור התפיסה והדימוי של
הכפריות. במאמר אעמוד על קונטקסט זה ואבחן
את השפעתו על גיבוש עיר הביניים הערבית.
אקדים ואציין כי התפיסה והדימוי השכיחים
גובשו כחלק מיצירת שיח ממסדי הגמוני
אוריינטליסטי, אשר שאף לצייר את האזרחים
הערבים, שהפכו להיות מיעוט במדינת ישראל
החדשה לאחר 8491, ככפריים מסורתיים,
שמרנים נכשלים, הגרים ביישובים כפריים
קטנים, כאשר מולם מתפתח פרויקט ציוני חדש
ומודרני, שרוב אוכלוסייתו מתגוררת בערים.
השיח ההגמוני פעל בניסיון למחוק מהמציאות
ומהזיכרון את הערים הערביות הפלסטיניות
הקוסמופוליטיות; כגון חיפה ויפו, שהיו כאן לפני
8491, בהן שכן ופעל המעמד הבינוני הערבי
והתקיימו חיים עירוניים )חסן, 5002(. שיח זה גם
ניזון מאמצעי התקשורת שהציגו את הערבים
ככפריים, על כל המשתמע מכך. כמו כן, רוב כוח
העבודה הערבי שעבר מעיסוק
בחקלאות מסורתית לענפים נחו
תים כבנייה, ושירותים, תרם אף
הוא להחדרת הדימוי הכפרי.
ועם זאת, העובדות הן שהאוכ
לוסייה הערבית בישראל איבדה
ערים בעקבות הנכבה של 8491.
בתחומה של מדינת ישראל הרי
בונית החדשה נותרו יישובים
ערביים כפריים קטנים, שמוקמו
בשולי החברה העירונית היהו
דית, בשכונות ובערים שעד
8491 היו בעלות רוב ערבי
ולאחר מכן הערבים בהן הפכו
למיעוט מובס, כך למשל יפו, חיפה, עכו, לוד
ורמלה, הנקראות כיום ערים מעורבות.
מלבד נצרת ושפרעם, שעוד בתקופה
העות'מאנית הוגדרו כיישובים המנוהלים מוני
ÏÚÙ ÈÂÓ‚‰‰ ÁÈ˘‰
˜ÂÁÓÏ ÔÂÈÒÈ·
Ô¯ÎÈʉÓ ˙‡ȈӉÓ
˙ÂÁ˙Ù˙‰ ˙‡
˙ÂÈ·¯Ú‰ Ìȯډ
˙ÂÈÈËÒÏÙ‰
Ô‚Πª˙ÂÈËÈÏÂÙÂÓÒ˜‰
ԇΠÂȉ˘ ¨ÂÙÈ ‰ÙÈÁ
±π¥∏ ÈÙÏ
54
¨ÈÒȇÓßÁ ÌÒ‡¯ ßÙ¯Ù
¨Û¯‚‡Ȃ ÌÈ¯Ú ÔÎ˙Ó
‰ÈÙ¯‚Â‡È‚Ï ‚ÂÁ· ‰ˆ¯Ó
˘‡¯Â ‰·È·Ò È„ÂÓÈÏÂ
¨È·¯Ú È„Â‰È ÊίӉ
‰ÙÈÁ ˙ËÈÒ¯·È‡
ה
1...,57,58,59,60,61,62,63,64,65,66 46,47,48,49,50,51,52,53,54,55,...126
Powered by FlippingBook