והחמולתי, שעדיין משפיע. בנוסף, ההדרה של
האוכלוסייה הערבית מייצור, ניכוס וניהול
המרחב הציבורי הכללי ברמת המדינה משפיעה
על תחושת ניכור של האזרחים כלפי המרחב הצי
–
בורי גם ברמה היישובית. עם זאת, כיום קיימת
דרישה, במיוחד בקרב הצעירים, למרחב ציבורי
בתוך היישובים, תוך השמעת ביקורת על הרשוי
–
ות לפיה עליהן ממש את אחריותן לתכנון, פיתוח
ואחזקה של המרחב הציבורי ביישובים.
אנונימיות -
עיר מאופיינת באנונימיות של
הפרט שחש בה "זר". כאילו הפך ל"מספר", שניתן
לאתרו לפי הכתובת שמסר למוסדות העירוניים או
למכרים סלקטיביים, שאיתם הוא רוצה להיות
בקשר. אנונימיות זו אינה שכיחה בערי הביניים
הערביות, בהן המרחבים החברתיים עדיין מבוס
–
סים על השיוך החמולתי. זאת בגלל שיטת אספקת
המגורים הקשורה בבעלות על הקרקע וכן בגלל
הניידות המרחבית המוגבלת. עם זאת, מתחילים
להתפתח ניצני אנונימיות לאור השינוי הדורי,
הרשתות החברתיות ושכונות המגורים המתפת
–
חות. בחלק מהיישובים האנונימיות המתפתחת
אילצה רשויות מקומיות ליזום מפת כתובות
המבוססת על מתן שמות לרחובות ומספור בתים.
ב
עשור האחרון התחזקה המהפכה השקטה של
מעבר היישוב הערבי ממתכונת של כפר למתכו
–
נת של עיר-כפר ועיר ביניים. מעבר זה מתפתח
בצל תמורות חוץ ופנים יישוביות, בהן אירועי
אוקטובר 0002, שיצרו שבר או לפחות סדק ביחסי
ערבים-יהודים והביאו להתכנסות של האוכלוסי
–
יה הערבית ביישוביה; צמיחה של פעילויות כלכ
–
ליות ביישובים הערביים בעקבות פתיחה של
שירותים כולל מרכזי מסחר, מסעדות, מרכזי
בילוי וכד'. במקביל, ביישובים הערביים צמחה
שכבה של מעמדות ביניים בעלי יכולת כלכלית;
תהליכי גלובליזציה ומעבר של המשק הישראלי
ממשק מתוכנן וריכוזי למשק של שוק חופשי
יותר, המלווה בתהליכי הפרטת שירותים, שתרמו
לצמיחת שכבת יזמים ערבים.
מי שמבקר כיום בירכא יכול להעיד על השינוי
המתואר. ביישובים ערביים אחרים כגון סח'נין,
באקה אלע'רביה כפר כנא, רהט ונצרת נפתחו
בנקים, סוכנויות ביטוח ומכללות, שיצרו מוקדי
פעילויות כלכליות סביבם והביאו להתפתחות
מסחר, בכלל זה קניונים.
תהליך העיור וצמיחת ערים בארץ לפני 8491,
שנקטע בעקבות הקמת מדינת ישראל, התחדש.
צמחו ערים, ברובן באופן אורגני על בסיס תכנון
מסדיר מגביל, וחלקן, כגון רהט, על בסיס תכנון
יזום שרצה לשמר את הסוציולוגיה החמולתית
והשבטית.
למרות המגבלות של המדיניות הממסדית,
שתופסת את היישובים הערביים ככפריים,
התפתח כאן דגם יישובי נוסף. חלקו מתפתח
פיזית, חברתית וכלכלית לפי המודלים האוניב
–
רסליים המערביים המסורתיים, ובאחרים קיימת
ייחודיות הנגזרת מהקונטקסט הפוליטי חברתי
תפקודי שבו צמחו ערים אלה.
לא כל המאפיינים והתכונות הקיימים ביישובים
הערביים העירוניים תואמים את המודלים האו
–
ניברסליים המוכרים, הנגזרים מהתפתחות ערים
גדולות. לפיכך, יש מי שטוענים כי תהליך העיור
וצמיחת הערים הינו מעוות. אך אפשר לראות
אותו כדגם יישוב עירוני ערבי, אשר מוסיף למגו
–
ון צורות היישובים העירוניים בארץ.
60
