בדרך כלל, אלא תוצאה של הכוונה מלמעלה.
דוגמה נוספת ומאוחרת יותר לדגם כוחני זה היא
הקמת עיירות הערבים-הבדואים בנגב. זאת בני
–
גוד לערים שנוסדו טרם 8491, וכאמור התפתחו
–
תן נבעה מכוחות מחוללים אחרים, שבראשם
ההתפתחות הקפיטליסטית של פלשתינה-א"י.
ערים אלו התפתחו כתוצאה מנהירת אנשים
לתוכן בחיפוש אחר הזדמנויות ופרנסה. לעומתן,
תחת הכוח המחולל של בניין מדינה הגירתם של
אנשים לתוך ערים היא כוחנית. ולכוחניות זו
השלכות חברתיות וכלכליות ארוכות טווח.
בסיכומו של ניסוי, ניתן לומר שמבחינה מספ
–
רית הניסיון לעייר את המדינה הצליח )מעל %09
מתושבי ישראל מתגוררים ביישובים עירוניים(.
גם בנגב ובגליל אחוז האוכלוסייה ביישובים
עירוניים גבוה מאוד, כמו למשל בנפת באר שבע,
בה התגוררו ב-0102 כ-%58 מהתושבים ביישו
–
בים עירוניים )למ"ס, 1102, טבלה 9.2(. עם זאת,
במדינה שבה ההיגיון הקפיטליסטי כובש את
מקומו של ההיגיון המדינתי, קשה לראות עתיד
למקומות שעוירו לצרכים מדינתיים ואין להם
היגיון כלכלי. זאת ועוד, כאשר בהיסטוריה הקו
–
לקטיבית יש אוכלוסייה גדולה שזיכרון העיור
הכפוי של שנות ה-05 וה-06 צרוב בתודעת
נכדיה - מדובר במקור לתסיסה חברתית. מכך
ניתן ללמוד על השלכותיו ארוכות הטווח של
עיור על מחולליו.
‡ÏÏ ‰˘Ú ¯ÂÈÚ‰˘ ‰„·ÂÚ‰
Ì˙ÈÈÂÂÁ· „ÈÓ ‰¯ÎÈ ÈÏÎÏÎ ıȯÓ˙
χ Â˙Á ̉ ÆÌÈ·˘Â˙‰ Ï˘
˜Â˘· ‰Ò¯Ù ‰·˘ ˙‡ȈÓ
˜ÂÁ¯ ÌÂÏÁ ‰˙Èȉ È˘ÙÂÁ‰
69
