מ
י שיצרו מודל יישומי ייחודי לעבודה עירו
–
נית מסוג זה הם ד"ר בת-אל ואלון אשקול, זוג
אדריכלים המתמחים בתכנון אקולוגי מערכתי.
לא אקולוגי במובן הירוק של המילה אלא במובן
הרחב שמתאר מערכת מורכבת
השמה דגש על ההקשרים בין
המרכיבים השונים שלה. כך
למשל, תרבות וחינוך ילדים
מהווים חלק חשוב ממארג
התפקודים העירוני, כמו
תחבורה ומבנים.
אם בעידן המודרני נחקרה
העיר מנקודת מבט גיאוגרפית, הרי שלאחרונה
נוספה גם נקודת המבט האקולוגית. לפיה, כמו
בכל אזור טבעי של מגורי אדם, כך גם בקהילה
העירונית, יש נטייה להתקבץ באופן מסודר וטי
–
פוסי, ליצור קהילות ולבנות מוסדות.
השניים פיתחו את המודל ביישוב אורוויל
השוכן במדינת טמיל נאדו
Nadu)
(Tamil
שבדרום הודו, בו שהו במשך שנתיים. הקהילה
ביישוב זה היא קיבוץ גלויות של אנשים מכל
העולם שבחרו לגור בהודו ולחיות חיים שיתופי
–
ים, פשוטים ושונים, ולנהל אורח חיים "אלטרנ
–
טיבי" הבא לידי ביטוי בערכים סביבתיים, חבר
–
תיים וחינוכיים. משמעות השם אורוויל היא
"עיר השחר", המרמז על הרצון לגשר על פערים
בין תרבויות והבדלים בין דתות. יומרה שלא
אחת הובילה להתנגשות בלתי נמנעת בין החזון
האישי לחזון הקולקטיבי.
הזוג אשקול הוזמן על ידי הקהילה כדי לסייע
בגיבוש חזון קולקטיבי משותף, הרלוונטי למצי
–
אות החדשה שהתהוותה עם השנים באורוויל.
בשלב ראשון נערכו מחקר מעמיק וראיונות עם
כ-002 מאנשי מפתח. בשלב השני הוסכם על
חלוקה ל-81 סקטורים והוקמו קבוצות עבודה,
שבכל אחת מהן נציגות רחבה ככל האפשר של
הסקטור. לרוב מדובר היה באנשים מובילים
בתחומם המייצגים דעות שונות ככל האפשר
וזמינים לתהליך. בסיום שלב זה הייתה לכל
קבוצה אסטרטגיה לחמש השנים הבאות, שהת
–
קבלה על דעת כל חברי הסקטור. השלב השלישי
היה בחינת יחסי גומלין בין 81 הסקטורים השו
–
נים. כדי להצליח לבחון ברצינות את כל יחסי
הגומלין האפשריים בזמן מינימלי, התקיימה
סדנה בת יום, במהלכה נציג מכל סקטור נפגש עם
ארבעה נציגים מסקטורים אחרים. כך
למשל,
נציג מסקטור התיירות, נפגש עם נציג מסקטור
החינוך, הבריאות, האנרגיה והחקלאות.
החינוך היווה סקטור ייחודי. קבוצת העבודה
בנתה תוכנית לחמש שנים, תוך שניתנה התייח
–
סות מיוחדת לבני נוער. לאחר התלבטות האם
הנוער הוא "סקטור" בפני עצמו, הוחלט כי לבני
נוער תהיה נציגות בכמה מן הסקטורים ובכך הם
ישתלבו בקהילה ולא יועצמו תהליכי ההיפרדות
שלהם ממנה.
אחת הדוגמאות המעניינות בתחום החינוך
הייתה בשיתוף הפעולה שבין סקטור החינוך וסק
–
טור הייעור. אלו החליטו לערוך שיעורים לילדי
בתי הספר במיקומים שונים ביערות באורוויל. כך
ניתן פתרון לשתי בעיות: מחסור בכיתות לימוד
בכמה מבתי הספר בעיר ומחסור במתנדבים
לעבודה ביערות. השיעורים "בטבע", הפגישו את
הילדים עם פן אחר של היערות וחשפו בפניהם גם
את האפשרויות הקיימות לעבודה במקום.
למעשה, באורוויל נבנתה שפה קהילתית
משותפת, וקודם הדיאלוג בין הסקטורים. שלב זה
‰¯˜Á ȯ„ÂÓ‰ Ô„ÈÚ· ̇
¨˙ÈÙ¯‚‡Ȃ Ë·Ó ˙„Â˜Ó ¯ÈÚ‰
Ì‚ ‰ÙÒ ‰Â¯Á‡Ï˘ ȯ‰
˙È‚ÂϘ‡‰ Ë·Ó‰ ˙„˜
77
