בה שורר שלטון התבונה ובה האדם מסתובב
חופשי אך מנוכר, הייתה המצע עליו הפכה התבי
–
עה לקהילה להיות עיקשת ונחושה עוד יותר.
טענתי, כי עבור קבוצות של מיעוטים, המבנה
הקהילתי אינו אלא הכרח קיומי בשל הפער
הכלכלי והתרבותי שבינם ובין תושבי מרכז העיר.
מנקודת מבטה של הסוציולוגיה האורבנית, ניתן
לפענח עירוניות על ציר ארגון היחסים, להתבונן
בשכונות, במרכזי ערים, במרכזים מסחריים, בבתי
ספר ובמתנ"סים ולשאול שאלה מכוננת: האם
מוסדות ומרחבים עירוניים אלה נשענים על מידת
הסכמיות גבוהה בין דומים או בין זרים?
לסיכום, ביקשתי לערוך היכרות עם עולם
ה סוציולוגיה אורבנית. ייחסתי
ֶ
נ
ּ
התוכן המכו
חשיבות לביסוס אדני הידע באמצעות עיסוק
בנקודת המפגש של הסוציולוגיה העירונית עם
קטגוריות בסיסיות בסוציולוגיה: מעמד, אתניות
ותרבות. במקביל, ביקשתי להפגיש את הקורא עם
מחקרים מכוננים בתחום זה ועם מחקר עכשווי.
בעולם בכלל, ובישראל בפרט, אנו מתמודדים
ת. ההגי
ּ
כיום, יותר מאי-פעם, עם אתגר העירוניו
–
רה מהכפר אל העיר גוברת בקצב מהיר ותהליכי
עיור מתרחשים ביתר שאת, בייחוד במדינות
העולם השני והשלישי. תהליכים אלה מזמנים
לפתחן של חוקרות, מתכננות עירוניות ופעילות
העוסקות בשינוי חברתי, אתגר חברתי, כלכלי,
סביבתי ופוליטי. אני מקווה שהיחשפות לעולם
התוכן של הסוציולוגיה האורבנית תיתן בידי קבו
–
צות אלה כלים לחשיבה ולפעולה בשדה העירוני.
53
