נקראת "זכות למחיקה". פסק הדין מחזק את מצדדי
הזכות למחיקה.
ובישראל?
חוק הגנת הפרטיות הישראלי דומה ברוחו לדין
האירופי, ובשנת 0102 אף זכה להכרה אירופית.
אולם אין בחוק הישראלי זכות מחיקה שאפשר
להיאחז בה כדי להגיע לתוצאה דומה. בתי משפט
עשויים לקבוע זכות כזאת, אולם לשם כך יהיה צורך
לבנות מבנה משפטי מורכב שיגזור את זכות המחי
־
קה מחוק היסוד שמעגן את הזכות לפרטיות כזכות
חוקתית, או מתוך צבר הזכויות שיש בחוק הישראלי.
בכל מקרה, בין החוק עלי ספר למצב בשטח יש
פער ניכר. יום לאחר פרסום פסק הדין האירופי
פרסם מבקר המדינה את הדו"ח השנתי שלו, ובו גם
דיון על חוק הגנת הפרטיות. המבקר מצא שהגנת
הפרטיות בישראל לוקה בחסר. אכן, משרד המשפ
־
טים מתנהל בעצלתיים בנושא, וחבל. כדברי המבקר,
"על הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים לפעול
ללא דיחוי נוסף לביצוע הפעולות הנדרשות לקידום
התיקון לחוק הגנת הפרטיות בנושא רישום מאג
־
רי מידע, באופן שיינתן מענה ראוי לזכות חוקתית
חשובה זו".
הניסיון של גוגל
לטעון לניטרליות
באלגוריתם של מנוע
החיפוש אינו משכנע.
האלגוריתם נוצר
על ידי מהנדסים
שביקשו לגלם בו
העדפות מסוימות:
גישה מרבית למידע
לפני כל שיקול
אחר. לכן אלגוריתם
החיפוש אינו ניטרלי
מלכתחילה ואינו יכול
להיות ניטרלי
תוצאות החיפוש של "מריו קונסטייה גונזלז" בגוגל לאחר פסק הדין בחודש שעבר. אין אזכור לפשיטת הרגל
אפקט פסק הדין
גוגל מגיבה
בעקבות פסיקת בית הדין האירופי, גוגל
העלתה לאוויר לאחרונה טופס המאפשר
לתושבי האיחוד האירופי לבקש מחיקת
תוצאות חיפוש העוסקות בהם או בצדדים
שלישיים שהם מייצגים. ביום הראשון לפ
־
רסום הטופס כבר הוגשו 21 אלף בקשות.
בבקשת המחיקה יש לציין מהם עמודי
האינטרנט שמחיקתם מבוקשת ולצרף ני
־
מוקים לבקשה, באורך שלא יעלה על אלף
תווים. גוגל צפויה להעלות טופס נוסף למי
שאינם תושבי האיחוד האירופי.
ובינתיים, בישראל, חבר הכנסת עפר שלח
יוזם הצעת חוק ההולכת ברוח זו, ותאפשר
לאדם לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה
על מחיקת תוצאות חיפוש העוסקות בו, "תוך
איזון ראוי בין אינטרס המבקש לבין האינטרס
הציבורי להשארתו", כלשון הצעת החוק. עוד
נאמר בה כי היא "נועדה לאזן את זכות הצי
־
בור לדעת עם ההגנה הראויה על הפרטיות".
97
׀
עורך הדין
יוני 4102
