פלילי
חשיבות המחקר המדעי בעולם השיטור
המתאימים. בחינות אמפיריות, גם כאשר נערכות,
נשארות פעמים רבות ברמה התיאורית, ואינן די
מתוחכמות לספק תשובות מהימנות. למשל, מערך
מחקר פשטני המתבסס על מדידות לפני ואחרי
יישום פרקטיקה כלשהי, אשר אינו מביא בחשבון
משתנים מתערבים פוטנציאליים, עשוי לספק את
התשובה השגויה כי הפרקטיקה אכן יעילה בהפח
־
תת פשיעה, בעוד גורם אחר, שלא הובא בחשבון,
הוא שגרם לתוצאות החיוביות. ועוד, מחקר באר
־
גוני משטרה נערך פעמים רבות במנותק מההסברים
התאורטיים הרלוונטיים וממחקרים דומים שנער
־
כו בעבר בעולם המערבי. למשל, במשך שנים רבות
נמדד אמון הציבור במשטרת
ישראל בלי לבסס את שאלות
הסקר, את הניתוחים ואת
המסקנות על מודל מרכ
־
זי ומוכר בנושא לגיטימיות
המשטרה בעיני הציבור, ובלי
לקשר את ממצאיו לספ
־
Tyler
רות ענפה זו (;4002 ,
.)
Sunshine
and Tyler
, 2003
כאמור, פרט לדוגמאות חרי
־
גות (כגון שיטור ב"נקודות
Weisburd
and
חמות", ראה
), אימוץ של
Braga
, 2006
רעיונות ופיתוחים בעולם
השיטור נעשה כמעט ללא
קשר למה שלמחקר המדעי
יש לומר בעניין.
ואכן, לרוב ארגוני המשטרה בעולם המערבי יש
עניין מועט בלבד בשימוש בשיטות מדעיות כדי לב
־
חון ולהעריך תוכניות ופרקטיקות המיושמות בפו
־
בארגוני משטרה אירופיים
CEPOL
על. מחקר של
מצא כי רק בחמש מבין 03 מדינות יוחסה חשיבות
"גבוהה" למדע השיטור; כמעט במחצית מהמדינות
נתפס מדע השיטור כבעל חשיבות "נמוכה". חשי
־
בות נמוכה נמדדה באמצעות שני קריטריונים: מעט
מאוד או חוסר מוחלט בדרישה למחקר מאת ארגון
המשטרה, והכשרה משטרתית שאינה מתבססת כלל
Hanak and Hofinger
על ממצאי מחקרים מדעיים (,
.)2005
כאמור, רוב ארגוני המשטרה לא רואים את המח
־
קר המדעי כגורם חשוב בפעילות היומיומית שלהם
.)
Hanak & Hofinger
, 2005;
Jaschke
et
al
., 2007(
יש הסתמכות רבה על ניסיון העבר, על ההיגיון ועל
האינטואיציה של מקבלי ההחלטות, ובארץ - ייתכן
ח
�
כי בין היתר על תרבות האלתור (יאיר, 1102). המ
קר המדעי לא נתפס כצורך קריטי, אלא במקרה הטוב
כאמצעי להצגת פעילות שבוצעה, כדרך להצדיק או
לדרוש משאבים או כמותרות; הוא עשוי להיות שי
־
מושי, אך אפשר להסתדר גם בלעדיו. הדבר שונה
מאוד בתחומים כגון רפואה ובריאות הציבור, ובמי
־
דה פחותה גם בחינוך, אשר השכילו לראות את המ
־
חקר המדעי כחלק אינטגרלי במחויבותם לספק שי
־
Shepherd
רותים ציבוריים (,
7002). מובן שיש בעבודת
השיטור מרכיבים ייחודיים
אשר מקשים את ההשוואה
בינה ובין מדעים יישומיים
אחרים, בעיקר רפואה. עם
זאת, לטעמנו ישנם שיעורים
חשובים ללמוד מחדירת המ
־
חקר המדעי לתחומי פרקטי
־
קה אלה.
למשל, האם אפשר לד
־
מיין את עולם הרפואה היום
ללא תשתית המחקר הר
־
חבה שבבסיס הפרקטיקה
הרפואית ומדיניות בריאות
הציבור? המחקר הרפואי
זוכה להערכה הן בקרב העו
־
סקים במלאכה והן מאת האזרח מן השורה. כפי
שציין ג'ונתן שפרד, זוכה פרס שטוקהולם בקרימי
־
נולוגיה ובמקור רופא חוקר ומטפל, יש בעולם בעיה
Shepherd
של "אמינות המחקר במדעי החברה" (,
ו
�
7002); מדעי החברה לא נתפסים כנחוצים לעב
דתם של ארגוני משטרה. דוגמה מצוינת לכך נמ
־
צאת בתכנים של ההכשרות והחינוך המשטרתיים.
Chan
et
כפי שהראה המחקר של צ'אן ועמיתיה (
), יש בהכשרות המשטרתיות אזכור דל
al
., 2003
בלבד של ממצאי מחקרים ושל שיטור המבוסס על
ממצאי מחקרים. יתרה מזו, בדרך כלל מתעלמים
ממחקרים בעולם השיטור, אפילו כאשר ממצאיהם
לא משתמעים לשתי פנים. למשל, המשך השימוש
רוב הפרקטיקות שבשימוש
המשטרה לא נבחנות
בשיטתיות, ולכן אנו עדיין
יודעים מעט מדי
על מה יעיל בשיטור, מה
לא ובאילו תנאים. פרט
לדוגמאות חריגות, אימוץ
של רעיונות ופיתוחים בעולם
השיטור נעשה כמעט
ללא קשר למה שלמחקר
המדעי יש לומר בעניין
יוני 4102
עורך הדין
׀
100
