פרטיות
פרטיות בעידן דיגיטלי - בעקבות פסק הדין של בית הדין האירופי על "הזכות להישכח"
מחיקת תוצאות שאינן רלוונטיות עוד
שאלה שנייה שעלתה היא מהותית: האם יש לא
־
זרחים (אירופים, לכל הפחות) זכות לדרוש ממנוע
החיפוש להסיר תוצאות חיפוש שאינן נוחות להם,
גם כאשר הפרסום המקורי היה חוקי? בית הדין
פנה לדירקטיבה והבהיר שיש לפרשה לאור מעמדה
החוקתי של הזכות לפרטיות, כפי שנקבע בצ'ארטר
האירופי.
הדירקטיבה קובעת משטר משפטי מפורט שמ
־
סדיר את האיסוף, את עיבוד המידע האישי ואת
העברתו (המידע האישי מוגדר לפי היכולת לזהות
אדם, בלי קשר לתוכן המידע, בין שהוא נתפס כמידע
רגיש ובין שלא). הדירקטיבה מטילה שורת חובות
על מעבדי המידע, ומעניקה זכויות למושאי המידע
ז
�
). אחת ה
data
subjects
(
כויות הקבועות בדירקטיבה
(סעיף 21) היא לדרוש תיקון
או מחיקה של מידע שעובד
שלא כדין. אחת המגבלות
על עיבוד מידע היא שמירתו
רק לפרק זמן הדרוש למי
־
מוש המטרה שלשמה נאסף.
במילים פשוטות: אסור לעבד
מידע שפג תוקפו, ולאדם
קמה זכות לדרוש את מחיק
־
תו של מידע כזה.
במקרה שלפנינו יש לאדם
זכות לדרוש ממנוע חיפוש
למחוק תוצאות המתקב
־
לות בחיפוש שמו, אם תוכ
־
נן התיישן. בית הדין הדגיש
שהזכות גוברת על האינטרס
המסחרי של מנוע החיפוש,
ובדרך כלל הזכות של היחיד גוברת גם על האינט
־
רס הציבורי בגישה למידע. כאן הצביע בית הדין על
חריג אפשרי: סוג המידע, מידת רגישותו, סוג האדם
שבו מדובר (אם הוא דמות ציבורית, למשל) והאינ
־
טרס הציבורי בגישה למידע עשויים להביא לשינוי
האיזון. אין בפסק הדין פירוט נוסף בעניין זה.
יש לשים לב שפסק הדין נוגע רק לתוצאות חיפוש
המתקבלות מחיפוש שמו של אדם ורק למנוע החי
־
פוש; הפרסום המקורי בעיתון נותר על כנו.
הערכה
פסק הדין מחייב את גוגל לציית לבקשות מחי
־
קה כאמור. במובן הזה המשפט כופה את עמדתו
על הטכנולוגיה, ומתערב באלגוריתם של גוגל. הח
־
ברה עצמה בוודאי אינה אוהבת את התוצאה. גוגל
מתהדרת בכך שתוצאות החיפוש האורגניות שהיא
מציגה (להבדיל ממודעות ממומנות) הן תוצאה של
אלגוריתם ניטרלי, ללא התערבות אנושית. והנה,
המשפט מתערב. אולם יש לזכור שהניסיון של גוגל
לטעון לניטרליות אינו משכנע. האלגוריתם נוצר על
ידי מהנדסים שביקשו לגלם בו העדפות מסוימות:
גישה מרבית למידע לפני כל שיקול אחר.
לכן אלגוריתם החיפוש מלכתחילה אינו ניטרלי,
ואינו יכול להיות ניטרלי. יתרה מזו, גוגל מסירה
רבבות תוצאות חיפוש מדי
יום ביומו בשל תלונות על
הפרת זכויות יוצרים. כעת
היא תיאלץ למחוק גם תו
־
צאות שפוגעות בפרטיות.
המשפט (האירופי) מפגין את
כוחו מול הטכנולוגיה (האמ
־
ריקאית), אולם למעשה יש
כאן בחירה ערכית. המשפט
האירופי הציב את הפרטיות
לפני חופש הגישה למידע,
ובה בעת שמר על אפשרות
לאיזון במקרים שיש בהם
אינטרס ציבורי חשוב.
השפעת פסק הדין
פסק הדין משאיר שאלות
רבות ללא מענה. למשל, מי
יקבע אם המידע התיישן עד
כדי כך שאינו רלוונטי עוד? יש להניח שגוגל תגיב
לבקשות מחיקה, וכנראה ללא בדיקה פרטנית. בדי
־
קה כזאת היא יקרה ומורכבת. יש להניח שבתקופה
הקרובה נראה גל של בקשות מחיקה מאת אזרחים
אירופים.
הפרלמנט האירופי דן בימים אלה בהצעה להח
־
ליף את הדירקטיבה משנת 5991 ברגולציה חדשה,
מפורטת ומעודכנת יותר. אחת ההצעות השנויות
במחלוקת היא הוספה של "הזכות להישכח", שכעת
הגישה המבקשת לשעתק
את הדין המדינתי למרחב
המקוון אינה נקייה מקשיים.
יש בה הנחה שאפשר לשייך
את הפעילות המקוונת
מבחינה טריטוריאלית, יש
בה התעלמות מהממד
הגלובלי של הרשת,
ומתעורר חשש שהרשת
תעוצב לפי שילוב הנורמות
המשפטיות המחמירות
ביותר מכל המדינות
יוני 4102
עורך הדין
׀
96
