בוררות
הרפורמה הנדרשת לחיזוקם של הליכי הבוררות והגישור
משפט, גם אם הוגשה בקשה לביטול הפסק. החריג
לכך הוא הגשת בקשה לעיכוב ביצוע של פסק הבו
־
ררות במועד הגשת בקשת ביטול וקבלת צו כמבו
־
קש. מנגנון זה יאפשר למי שפנו לבוררות במסלול
זה ליהנות מאכיפה יעילה בדומה לנהוג ביחס לפסקי
דין של בית משפט, ללא צורך להמתין עד להכרעת
בקשת ביטול לפי סעיף 42 לחוק, אם הוגשה.
עילות הביטול הקבועות בסעיף 42 לחוק נועדו
למקרים שאין בהם אפשרות ערעור על פסק הבו
־
ררות. נראה כי עם קיומו של הליך ערעור אין צורך
בערכאה נוספת אשר תברר עילות ביטול. כך ייהנו
הצדדים מביקורת שיפוטית יעילה וללא כפל דיון.
קיומה של ערכאת ערעור בבית משפט אף ייתר
את התופעה של חקירות וחיפוש בוררים לפי סעיף
42(01) לחוק ויחליף אותה
בדיון מהותי וענייני לפני
ערכאת ערעור. הניסיונות
לפשפש בעברו של הבורר
במטרה לבטל את פסק הבו
־
ררות הם תולדה של התס
־
כול הנובע מהיעדר הערעור.
קרוב לוודאי כי שילוב ער
־
כאת ערעור מהותית תפסיק
התנהלות זו.
ברי כי הליך בוררות זה,
המפוקח על ידי בית המשפט,
יוכרע על פי הוראות הדין.
בוררים יהיו משפטנים העומדים בתנאי הכשירות
של שופט בית משפט שלום. אין ספק כי הבירור בה
־
ליכי הערעור בישראל הוא תכליתי בדרך כלל, ועשוי
להביא לסיום הסכסוך באופן יעיל ומקצועי. אימוץ
תנאי זה יביא לחיזוק בולט של הליך הבוררות ואף
צפוי להקל על בתי המשפט באופן מעשי.
החלפת התוספת הראשונה
לחוק הבוררות בתוספת אקטואלית
רבים מהצדדים ועורכי הדין הקובעים סעיף בו
־
ררות בהסכם ההתקשרות ביניהם מסתפקים בקבי
־
עה כי במקרה של סכסוך יפנו הצדדים להליך בו
־
ררות. במקרים רבים נכנסת לפעולה התוספת הרא
־
שונה לחוק הבוררות, שכן סעיף 2 לחוק קובע כי אם
הצדדים לא הסכימו אחרת, תחול התוספת הרא
־
שונה לחוק אשר חוגגת בנוסחה המקורי זה למעלה
מ־001 שנה. תיקון התוספת בשנת 8002, שהפך את
חובת הנימוק לברירת מחדל, מבורך אך אינו מספיק.
לדוגמה, חסרים בו כללים בדבר סמכות הבורר לה
־
כריע בתחום סמכותו; עניינים הקשורים בהסכמת
בורר לתת סעדים זמניים; נושאים הקשורים בלוח
זמנים מעשי למתן פסק הבוררות; אבני דרך שונות;
ועדכון כללים נוספים. מן הראוי כי התוספת לחוק
הבוררות אשר מגבשת את גבולות הבוררויות ואת
הכללים החלים עליהן תזכה לעדכון. הדבר יתרום
בוודאי לחיזוק הבוררות בישראל.
בוררות חובה
מוגבלת לתיקים עד 001 אלף שקל
בתי המשפט בישראל עמו
־
סים מדי. זמן שיפוט הוא
מצרך יקר. עיון בדו"חות
הנהלת בתי המשפט מלמד
כי מצרך יקר זה מוקדש לס
־
כסוכים רבים שאפשר לפתור
בדרך מקצועית מחוץ לכות
־
לי בית המשפט. ניתוח נתוני
הנהלת בתי המשפט לחוד
־
שים ינואר־יוני 3102 מלמד כי
765,97 תיקים נפתחו וסווגו
כתיקים אזרחיים בתביעות
כספיות שבין 5.2-1 מיליון
שקל. עיון מעמיק יותר מלמד כי כ־%98 מהתיקים
הם סכסוכים עד 001 אלף שקל, ורק ב־%01 מהתיקים
הסכום גבוה יותר מ־001 אלף שקל.
כך, בעוד נדרשים משאבי עתק לניהול תיקים אזר
־
י
�
חיים שרובם עד 001 אלף שקל, יש מצוקת אמת בט
פול בתיקים פליליים ואחרים שאין מנוס מהכרעתם
במערכת בתי המשפט של המדינה. מערכת אשר תוכל
לשרת ביתר יעילות ובלוח זמנים ראוי יותר את ציבור
המתדיינים תיהנה מחיזוק האמון בה. הדבר הכרחי.
בוררות חובה היא בעייתית בהגדרתה, שכן היא
סותרת את עקרון ההסכמה בבוררות. המצדדים
בבוררות חובה יטענו כי מדובר בצורך השעה. בת
־
חום אחר, צורך השעה מחייב טיפול חירום במער
־
כת הרפואה בישראל; האם הדבר מחייב טיפול אצל
רופא פרטי? לא. בוררות חובה אינה יכולה להיות
סעיף 2 לחוק קובע כי
אם הצדדים לא הסכימו
אחרת, תחול התוספת
הראשונה. זאת חוגגת
בנוסחה המקורי זה למעלה
מ־001 שנה. תיקון התוספת
שנעשה בשנת 8002
מבורך אך אינו מספיק
יוני 4102
עורך הדין
׀
106
