השופט מנקודת מבטו של עורך הדין
) צוטט פזמון סאטירי
תרשיש נ' שיינליכט
באחד מפסקי הדין של בית המשפט העליון (ע"א 37/152
", השם ללעג את המחוקק הפרלמנטרי המערפל את כוונת
Parliamentary Draftsman
חריף שכותרתו "
" שיצא
Poetic
Justice
המחוקק עקב הניסוח הכושל של החוקים. הפזמון נלקח מספר שירים בשם "
. להלן אביא רק קטע
J
.
P
.
C
לאור בשנת 7491, ומחברו האלמוני מצוין על גבי הספר בראשי התיבות
אחד מספר סאטירי נפלא זה, המתאר את השופט מנקודת מבטו של עורך הדין בשפה האנגלית.
The
Silent
Judge
How very wise His Lordship
looks
Surrounded
there with weighty books
:
He
sits
as
silent
as
a Sphinx
,
And no one knows
just what he
thinks
.
He
smiles
,
in
a deceptive way
,
At witnesses
throughout
the day
:
And
at
the
end
-
to
their
surprise
,
He
'
ll
say
they
told
appalling
lies
.
And when he nods his
learned head
Do not
,
I pray you
,
be misled
,
And
think
the point
a good one
that
His Lordship quitely nodded
at
.
It doesn
'
t mean
a
single bit
That he has
thus
agreed with
it
,
He
'
ll nod
again
,
as
like
as not
,
When your opponent
says
it
'
s
rot
.
A
silent
Judge
is
rather
rare
,
But
still
,
I wish he wouldn
'
t wear
So very much
a poker
face
When
I
am
trying
to do
a
case
.
I
'
m
a
Justice
for
the County
,
I
'
m
a man who
'
s made his mark
,
And
I
side
against
the
lawyers
When
they
contradict
the
clerk
.
Let
the
learned
lawyers
argue
,
It
is useless
,
they will find
,
For
I
'
ve made up
long beforehand
What
I
like
to
call my mind
.
באווירה נינוחה יותר יש כדי
לתרום למציאת פתרונות
סבירים. אווירה כזאת יכולה
להיווצר רק בשיתוף פעולה
בין השופטים לעורכי הדין.
בסופו של דבר כולנו באותו
מחנה, ועל כולנו לעשות כל
מאמץ להגיע לפתרון סביר.
השופטים אינם בני אלים. הם
מסוגלים לטעות, אך לא יית
־
כן שעורך דין שטיעוניו נדחו
והוא סבור שהדבר נעשה שלא כשורה יחוש אנט
־
גוניזם לשופט הממלא את תפקידו בתנאים קשים
כל כך. כל מי שמפסיד בדין, לרבות עורך דינו, סבור
שנעשה לו עוול וטורח להמחיש את הרגשתו, לפחות
בשפת גוף אם לא בדברים ממש. בגמרא יש קטע
נפלא - ייתכן שהוא אידילי
- הממחיש תגובה שונה לח
־
לוטין: "דאזיל מבי דינא שקל
גלימא - ליזמר זמר וליזיל
באורחא" (סנהדרין ז ע"א).
משמעותו: מי שיוצא מבית
הדין נטול גלימה, שהפסיד
בדינו, יזמר זמר וילך בדרך,
שאף שהפסיד - בדין הפסיד,
ונגמר העניין בצדק.
איני מצפה לאידיליה כזאת
אצלנו, אך רצוי להתקרב לכך. על כולנו במשותף לע
־
שות כל מאמץ אפשרי להחדרת אווירת פיוס, אווירת
גישור ורוח טובה אל תוך אולמות בית המשפט, מתוך
הבנה הדדית למצוקות השופט מזה ולמצוקות עורך
הדין מזה.
השופטים אינם בני אלים. הם
עשויים לטעות, אך לא ייתכן
שעורך דין שטיעוניו נדחו
והוא סבור שהדבר נעשה
שלא כשורה יחוש אנטגוניזם
לשופט הממלא את תפקידו
בתנאים קשים כל כך
113
׀
עורך הדין
יוני 4102
