משפחה
איזון משאבים בדרך של המשך שיתוף פעולה כפוי בהכרעה שיפוטית
לקבוע כי האיזון יהיה לפי שווי במועד מוקדם יותר
- סעיף 8(3) לחוק יחסי ממון). היות שבני זוג אינם
מבטיחים את עצמם מפני דרישת אחד מהם לפי
־
רוד במועד שעשוי להיות בעייתי לצד השני מבחי
־
נה עסקית או כלכלית באיזון על פי החוק, או מפני
מקרה ששווי הנכס המאוזן במועד הקרע אינו רל
־
וונטי, ואיזון לפיו יהיה לא הוגן (ראו לדוגמה את
פסיקתו של השופט יהורם שקד בתמ"ש (ת"א)
מ
�
), מתן שיקול דעת לבית ה
ש.מ נ' א.מ
48482/07
שפט לקבוע כי האיזון יהיה לפי שווי לפני או אחרי
מועד הקרע מאפשר לבית המשפט להכניס לאיזון
הגנות שצדדים עסקיים היו קובעים מראש ובאופן
טבעי לא מצויות ביחסי הרכוש בין בני זוג. ייתכן
שראוי כי בכל אחד מבתי המשפט לענייני משפחה
תוקם יחידת סיוע כלכלית (בדומה ליחידות הסיוע
הטיפוליות) ובה ישבו אנשי
מקצוע - כלכלנים, רואי
חשבון, אקטוארים - אשר
יסייעו לצדדים להגיע לפ
־
תרונות כלכליים יצירתיים,
ובהיעדר הסכמה ייעצו לבית
המשפט בקשר למנגנונים
הכלכליים הראויים בנסי
־
בות (בין אם פירוק השיתוף
ובין אם המשך שיתוף פעולה
כפוי). למשל, ראוי כי החוק
יעגן מפורשות את האפש
־
רות לאיזון בדרך של שיתוף
פעולה כפוי, ויכיל (לא באופן
מגביל) אפשרויות פיקוח כמפורט לעיל. כן ראוי כי
החוק יקבע במפורש כיצד יש לאזן נכסים עתידיים
כגון אופציות, מניות חסומות וזכויות עתידיות
לתמלוגים (ראו למשל את הניתוח ואת הפתרונות
בפסק דינו של השופט יהושע גייפמן בתמ"ש (ת"א)
). אלה כמובן דוגמאות
פלונית נ' אלמוני
17652/03
אחדות לשינויים הנדרשים בחוק; ברי כי החוק, שב
־
מהותו ובעיקרו הוא חוק כלכלי, דורש רענון והתא
־
מה לעולם הכלכלי בשנת 4102.
הסדרה של נכסי קריירה
נכסים מורכבים נוספים שאנו סבורים כי יש לה
־
סדירם בחקיקה במפורש הם נכסי הקריירה (מוני
־
טין, כושר השתכרות וכיוצא באלה). באוגוסט 7002
ש
�
, הנחשב לגו
פלוני נ' פלוני
פורסם בע"מ 40/3264
פנקה לתפיסה המשפטית (שרווחה עוד קודם לפסק
הדין) כי יש לראות בנכסי קריירה חלק מ"פול הנכ
־
סים" שיש לאזנם בעת איזון משאבים (ראו למשל
דיני המשפחה בישראל בין קודש
אריאל רוזן־צבי,
(0991) עמ' 574, וכן יוסף מנדלסון, "יחסי
לחול
,
מעמד האשה בחברה ובמשפט
ממון בין בני זוג",
בעריכת פרנסס רדאי, כרמל שלו ומיכל ליבן־קובי
(5991) עמ' 734) (בהמשך אומצה גישה זו במסגרת
תיקון תשס"ט לחוק יחסי ממון, תשל"ג־3791 סעיף
8(2) לחוק, אולם הדבר נעשה באופן כללי שאינו
מקנה פתרונות קונקרטיים).
אמנם פסק הדין האמור יצר ודאות משום שאין
עוד חולק כי נכסי קריירה הם בני איזון, אך אף שח
־
לפו כשבע שנים מאז פורסם
פסק הדין, עדיין רבים הבל
־
בול והמבוכה באשר לאיזון
נכסי קריירה. כך, למשל, לא
ברור באילו מקרים ראוי לה
־
ביא נכסים אלה לידי ביטוי
במסגרת איזון המשאבים או
כיצד יש לשום אותם לאור
אופיים המיוחד, בהיותם
נכסים הטבועים באדם אשר
כללי החשבונאות הרגילים
אינם מתאימים להם. בקשר
לכך ציין השופט אליעזר רי
־
בלין (בסעיף 22 לפסק הדין)
כי: "... כללי החלוקה והאיזון ייקבעו ממקרה למק
־
רה. טוב לה להלכה שתתפתח עקב בצד אגודל...".
כאמור, מאז פסק הדין טרם נקבעה הלכה ברורה
בשאלות אלה. נוסיף כי גם בקשר לנכסי הקריירה
אנו סבורים כי האיזון הראוי, אשר יביא לתוצאה
ההוגנת ביותר לשני הצדדים, מחייב המשך שיתוף
פעולה בדמות תשלומים עיתיים.
השופט ריבלין מזכיר שני גורמים המצדיקים את
ההשקפה על נכסי קריירה כבני איזון - פער ההש
־
תכרות שנוצר ותקופת הזוגיות. כפי שנפרט להלן,
באמצעות שכלול ושקלול שני הגורמים האמורים
ניתן להגיע אל "הנוסחה" הראויה לאיזון צודק.
הגורם הראשון שיש לתת עליו את הדעת הוא
שיתוף פעולה כפוי אינו
מפחיד כפי שהוא נשמע.
למעשה, הפרקטיקה אף
דומה לשיתוף הפעולה
המוסכם - הצד שהיה
מעורב בנכסים העסקיים
ממשיך להפעילם כפי
שהיה עד לפרידת הצדדים,
באמצעות מנגנוני פיקוח
יוני 4102
עורך הדין
׀
118
