המאפשר לגוף מוסדי לבצע מימוש עצמי של "משכון
ניירות ערך", הגדרה הכוללת במפורש מניות הנסח
־
רות בבורסה, וזאת ללא צורך בפנייה לבית משפט או
להוצאה לפועל. אפשרות זו לא תעמוד לבנק כאשר
הלקוח מצוי בהליכי חדלות פירעון הואיל והשעבוד
אינו תקף כאמור כלפי צדדים שלישיים, ובכלל זה
נושים אחרים של הלקוח.
לשכלל
בית המשפט מוסיף ומבהיר כי אי אפשר
משכון במניות הנסחרות בבורסה בדרך של הפקדה,
שכן אינן בגדר נייר ערך כהגדרתו לעניין זה בחוק
ש
�
מ
שכלול
המשכון. הגדרת "ניירות ערך" לעניין
כון בדרך של הפקדה בחוק
המשכון היא הגדרה שונה
מהגדרת המונח לשם מימוש
עצמי, והיא נוגעת לניירות
ערך אשר ההחזקה הפי
־
זית מקנה את הזכות בהם,
כדוגמת מסמך לפקודה או
למוכ"ז. לפיכך, לניירות ערך
נסחרים בבורסה, שהם אך
ראיה לקיומה של הזכות אך
אינם מגלמים את הזכות
עצמה, נדרש רישום משכון
כלפי צדדים
שכלולו
כתנאי ל
שלישיים; בית המשפט מו
־
משכון
שכלול
סיף ומבהיר כי
בדרך של הפקדה מקיים את
עקרונות הפומביות בא
־
מצעות הימצאותו הפיזית
של הנכס בחזקת הנושה או
שומר מטעמו כך שצדדים
שלישיים לא יטעו לחשוב
שהנכס בבעלותו של החייב
ויסתמכו עליו כחלק ממסת
ש
�
ל
הנכסים שלו. לכן אפשר
משכון בדרך של הפקדה
כלל
רק בנכסים מוחשיים (כדו
־
גמת מניות למוכ"ז), שבהם
הפקדת הנכס עצמו משרתת
תכלית זו. אף שבנסיבות הע
־
ניין ובניתוח פסק הדין נדונו
מניות הנסחרות בבורסה,
לדעתנו אפשר להחיל את העקרונות שנקבעו בפסק
הדין אף על ניירות ערך אחרים הנסחרים בבורסה
כדוגמת איגרות חוב.
בית המשפט דן באחת מהשאלות הנפוצות בפ
־
רקטיקה של שעבוד חשבונות ניירות ערך, והיא אם
אפשר ליצור שעבוד קבוע על חשבון ניירות ערך
כאשר הלקוח רשאי למכור את ניירות הערך המופ
־
קדים בו במהלך העסקים הרגיל, ועל כן הרכבו ושוויו
משתנים מעת לעת. ככלל, שעבוד על מסה משתנה
של נכסים מסווג בדרך כלל כשעבוד צף, אשר זכויות
הנושה המובטח בו כפופות לזכויות נושים בדין קדי
־
מה (למשל עובדים ורשויות
מס). לכן בעת יצירה ורישום
של שעבוד על תיק ניירות
ערך עולה השאלה אם לסווג
את השעבוד כשעבוד קבוע
או צף, והאינטרס המובהק
של הנושה הוא כי השעבוד
יסווג כקבוע. בית המשפט
עוסק מפורשות בשאלה זו
בהערת אגב, וקובע כי ראוי
ורצוי להכיר בשעבוד קבוע
על תיק ניירות ערך באופן
שיחול על אותם ניירות ערך
שיהיו בחשבון מעת לעת.
לדעתנו חשוב להשלים את
המהלך שהחל בית המשפט
בפרשת אי.סי.אם ולהקנות
ודאות אף בסוגיה זו. למ
־
רות חשיבותה של הערת
האגב ושל הערכאה וההרכב
שבו ניתנה, הדיון שהתנהל
בעניינה היה לא ממצה, ולא
הוזכרה בו הפסיקה העדכנית
בנושא בישראל ובבריטניה,
אשר מדיניה אומץ מוסד
השעבוד הצף. לכן לדעת
־
נו עדיין קיימת אי בהירות
בעניין זה, ונפגעת הוודאות
ביחס לזכויות נושים מו
־
בטחים בעלי שעבוד בתיק
ניירות ערך.
בפסק הדין מפי השופט
יצחק עמית נקבע כי בהיעדר
רישום של השעבוד על תיק
ניירות הערך, השעבוד לא
שוכלל בהתאם להוראות
הדין, וכן לא חל עקרון
הפומביות הנועד להקנות
לצדדים שלישיים ידיעה על
זכויות קנייניות מעין אלה
109
׀
עורך הדין
יוני 4102
